המלחמה שלנו

פרק כפול

מייה רוסו
נכנסתי למטבח של פאולו כדי להכין לי נס, ופאולו עמד שם במבט מקפיא. ״מה נכנס לך לתחת כשאתה מסתכל עליי ככה?״ עקצתי בחיוך מתריס.

״עוד שנייה אני אלך איתך לכיור לשטוף לך את הפה. מה דעתך?״

״חולקת עלייך. לא אתן לידיים המטונפות שלך לגעת בי.״

הוא גיחך במרירות, ״מה עם האצבעות המטונפות שלי?״ לחיי התלהטו עקב בחירת המילים שלו.

שילך לעזאזל, שוב.

הרמתי לעברו אצבע משולשת וחיוך מסוכן ליטף את פניו. ״נגמרו לך החולצות בארון, מלה-דוקטה?״ עיניו התאפלו כשהוא זרק מבט מעוצבן לגוזיית ספורט שלי.

״כן,״ משכתי בכתף בחוסר עניין, מתחילה להכין נס.

עיניו עקבו אחרי כל פעולה שלי. המבט שלו הלחיץ אותי וכשסיימתי להכין נס הוא היה בהרבה יותר קרוב, מהלחץ באתי לשתות מהנס, שוכחת כמה הוא חם.

אצבעותיו נאחזו בכוס נס שלי, והאצבע של ידו השניה נגעה במצח שלי, מונעת מהספל להתקרב לשפתיי. ״הייתי מת לראות אותך מקבלת כוויה בלשון, מלה-דוקטה, אבל זה רותח.״

לחיי התלהטו.

למה הוא כל הזמן מתנהג כאילו זה אמור להיות אכפת לו?

כיווצתי את גבותיי בבילבול. ״ממתי זה עניינך, קאפו?״

״אני לא אוהב לחזור על עצמי, מייה. את רוצה לשמוע אותי שוב אומר שכל מה שקשור אלייך קשור אליי? את נהנית מזה?״ עיניו הביעו זעם.

״שום דבר שקשור אליי ממש לא קשור אלייך.״ התעקשתי.

״פה את טועה.״ הוא לקח את הספל מידי, מניח על השיש וסוגר עליי. ״כי את שלי.״

״היית מת.״

החיוך המסוכן עטר את שפתיו. ״אני צריך להוכיח לך?״

לא. הוא לא.

״אני רק רוצה לשתות את הנס שלי בשקט, פאולו,״ גלגלתי עיניים.

הוא צבט את ישבני, מקפיץ אותי. ״אל תגלגלי לי עיניים.״ עיניו הכהות ננעצו בשלי באזהרה.

״אני לא מפחדת ממך.״ החזרתי לו מבט מעוצבן, צבטתי גם ישבנו.

הוא חייך בתגובה. ״את מטורפת לגמרי, את יודעת את זה?״

חייכתי חיוך מתוק, לקחתי בחזרה את הנס. ״אז תזכור שהוא רותח ושאני מטורפת לגמרי, כי אני לגמרי מסוגלת לשפוך אותו עלייך למרות שהייתי שמחה שזה יהיה בתוך הפה שלי.״ עניתי בקול מאיים.

״יש לי רעיון אחר, מלה-דוקטה,״ הוא ליטף את שפתיי. ״אם את מסוגלת להכיל משהו גדול יותר בפה שלך.״

הבן זונה הזה....

לחיי התלהטו בטח בטירוף.

״אני פחות בעניין של השטן שלך בפה שלי.״ ממלמלתי בכעס.