Painful road

11 - משימה

הוא עומד עם הגב אליי
הכתפיים שלו רחבות כלכך מתי יש לן זמן להתאמן שהוא כל היום פה אני חושבת .
״כמו שאת שמה לב שירה התיזמונים שלך כלכך מדוייקים״ הוא עוקץ בטון משושע ומסתובב עם בפנים אליי
השפתיים שלו אדומות ונפוחות יותר מהנשיקה שחלק עם אמילי לפניי דקות ספורות
״סליחה מר אורסלו... אבל אתה הזמנת אותי להגיע בשעה הזאת״ אני מדייקת
״לפחות את עומדת בזמנים״ הוא אומר ברצינות ומתיישב על כיסא המנהלים שלו
״לעניינינו כפי שסיפרתי לך יש לי פרויקט ממש חשוב ואני צריך את עזרתך לתקופה הקרובה״ הוא נהיה רציני ומחכה לתשובתי
אני מהנהנת , לא מוצאת את המילים
״לפניי שבוע גיליתי שיש לי חפרפרת באחד הצוותים שמנסה לגנוב לי את הרעיון״ הוא מספר וטון דיבורו נהיה עצבני יותר
אני בהלם למשמע אוזניי
יש מישהו שחותר תחת מייקל אורסלו הגדול ,
ומצפה שהוא לא יגלה?!
״העניין הוא סודי ומסווג ואסור לך לספר לאף אדם על השיחה שמתרחשת כאן עכשיו את לא רוצה לדעת מה יקרה אם אגל-״
״אין אין בעיה מר אורסלו רק מה תפקידי שוב?״ אני מתפרצת לו לדברים אך אני מרגישה מעט חסרת ביטחון וחייבת לשאול , הוא עדיין לא מגיע למשימה שמטיל עליי...
הוא נושם נשימה עמודה בכדיי להרגיע את עצמו
״תתני לי לסיים את מה שיש לי להגיד ותביני ״ הוא תוקף , הוא ממש עצבני כבר
אני רק מהנהנת ומחכה שימשיך
״ על הפרויקט יודעים רק שלושה אנשים כולל אותי הראשון הוא אומברטו שיצא לך להכיר בצהריים והשני הוא ג׳וזף קליין שאחראי על נושא הכספים של הפרויקט״ הוא לוקח נשימה כי נהיה עצבני ומתוח יותר ויותר
״גיליתי שיש חומרים שדולפים למשרדים מתחרים שלי על אומברטו שמתי מעקב כל השבוע ואני יכול להגיד כמעט ב99% שזה לא הוא , על ג׳וזף אני עדיין לא כלכך סומך וכאן את תעזרי לי . הוא מגיע עוד שבועיים לכאן לעבוד על התשלומים ועל כל הסידורים הפיננסים של הפרויקט ,משמע הוא יהיה המון באגף של החשבונות ואני צריך שתהיי עליו והעינים שלי רק בשבוע הזה ובתמורה אחזיר את חברה שלך לעבודה ואעלה את המשכורת שלך״
אני בהלם בחיים לא ציפיתי שיבקש ממני משהו מהסוג הזה, למה הוא סומך עליי כך?
״אני אעזור לך ואדאג שאת תהיי העוזרת שלו למשך השבוע כך שתהיה לך גישה כמעט מלאה אליו״
הלב שלי דופק במהירות הסיטואציה הזאת מלחיצה אותי כלכך איך אני ארגל אחריי מישהו שבוע אלוהים
״א..אוקיי״ זה הציוץ היחיד שיצא ממני
״אני אהיה פה בשבילך ואעזור לך ניפגש כל יום במהלך השבוע פה לסיכום יום בשעה שמונה ואדאג להסעה שתיקח אותך הביתה״ הוא מוסיף
״אבל מר אורסלו למה דווקא אני״ אני שואלת בתמימות
״כי אין לך עבר איתי ולא עם החברה ואני מרגיש שאת תעזרי לי פה , האינטואיציה שלי אך פעם לא טועה״ הוא משדר ביטחון מרגיע אותי במילותיו הוא אומר לי במילים אחרות שהוא סומך עליי.
העינים היפות שלו נועצות בי מבט ומחכות שאגיב
״אוקיי אין בעיה״ זה לא שיש לי יותר מידיי ברירה
״אם כך סיימנו כאן . אחריי שנסיים את השבוע הזה חברתך תוחזר לעבודה ואם תבצעי את המשימה הזאת כמו שצריך אפילו תקבלי בונוס מכובד בשכר.
והטלפון שננתתי לך ישמש אותך לכל כלי שתצטרכי ושם תוכלי לדבר איתי ״ הוא אומר ברוגע אך גופו עדיין מעט מתוח ונוקשה
״תודה מר אורסלו לילה טוב״ אני אומרת ויוצאת מהר מהמשרד בלי לשמוע את התשובה שלו

״הלו אבא מה שלומך?״ אני כלכך מתרגשת לדבר איתו אני מתגעגעת אליו כלכך
״שירוש ילדה שלי מה איתך? לא דיברנו כמו שצריך כבר הרבה זמן״ אני סופסוף שומעת את קולו של אבי
״נכון אני ממש מצטערת שלא התקשרתי מוקדם יותר , אתמול כשבאתי להתקשר נזכרתי שהשעה בישראל ‏אמצע הלילה , זה נורא ההבדלי שעות האלו״ אני נשמעת מיואשת
״אני אוהב אותך ילדה שלי תתקשרי מתי שתוכ-״ אבא שלי נקטע באכזריות שגל של שיעולים עולה מגרונו ולי לא נשאר שום דבר חוץ מלחשוש , יכול להיות שאבא לא מרגיש טוב? ועוד יותר גרוע אין מי שיעזור לו בישראל
״אבא הכל בסדר?״ אני שואלת בלחץ
והוא ממשיך להשתעל
״אבא-״
״כן שירה הכל בסדר אני קצת חולה בימים האחרונים״
״הלכת לרופא?״ אני שואלת בדאגה
״כן זה וירוס קל״ אני מעט נרגעת אבל תחושת הבטן שלי עדיין מרגישה שמשהו לא טוב קורה כאן
״טוב ילדה אהובה שלי אני צריך לנתק תשלחי לי קצת תמונות לעשות שמח לאבא הזקן שלך״הוא מנסה לנפנף אותי בצורה יפה הוא ולהקליל את האווירה והאמת שמצליח כי חיוך עלה על פניי.
״דיי אתה לא זקן אבא אתה חתיך כמו נער בן שש עשרה״ אני צוחקת עליו
״חחחחח הלוואי, ביי ילדה שלי״ הוא אומר וצוחק בחלומיות והשיחה מתנתקת, אני כלכך מתגעגעת אליו .

לא הייתי רעבה אחריי השיחה אז אכלתי קערת קורנפלקס קטנה .
במקלחת המחשבות לא הפסיקו להדהד בראשי יש עליי אחריות כלכך גדולה עכשיו
אני לא מאמינה שהוא ככה סומך עליי .
אני יוצאת מהחדר ומחליטה שאבדוק את ההודעות הטלפון אחרי שאתארגן ולא אבדוק אותן  עכשיו
לאחר שכולי מריחה טוב ומרגישה רעננה אני ניגשת לטלפון
כמה הודעות ממירי על זה שקבענו לשבת מחר
והודעה ממנו יכול להיות שהיה לי פרפרים עכשיו ההודעה שהוא שלח אליי?
איך יש לו את המספר שלי בכלל? - טוב זה דיי ברור כשאתה בעל חברה כזאת יש לך שליטה על כל הפרטים הקטנים.
״מחר ניפגש בשבע במקום שמונה כדיי שאוכל להכיר לך את הדמויות הפועלות ואיך את אמורה להתנהג איתן!״
״אוקיי נפגש״ אני שולחת
הוא רואה
ומסנן
לא ציפיתי לאחרת
אני מניחה את הראש על ההכרית ושוקעת לשינה עמוקה

xoxo
היי פרק מעט קצר מהרגיל אבל מקווה שתאהבו תמשיכו לעשות הצבעות ותגובות :)