״אלוהים, את תהיי בסדר?״ שאלה בחרדה.
״כן בוודאי אחו רק מכות יבשות, פשוט נתעדכן בהמשך השבוע ונקבע תאריך חדש להתלמדות בסדר?״ עכשיו אני שואלת בחדרה, אני לא יכולה לאבד את עבודתי החדשה עוד לפני שהתחלתי אותה.
״אין בעיה מותק, רק תשמרי כל עצמך יקירתי, אשמח לשמוע ממך״ היא חותמת את השיחה בנינו, וחיוך מאושר עלה על פניי.
השיחה הראשונה של הבוקר הייתה למייגן בעלת החנות הנחמדה.
ואין מאושרת ממני על התוצאות שהיא הביאה, מייגן אישרה שאמשיך לעבוד שם למרות שלא יכלתי להגיע היום ושתהיה לי התלמדות חדשה. וזה כבר פתח את היום שלי בצורה טובה ביותר.
לאחר שסיפרתי למייקל את האירועים של אמש, הוא רצה או מותר מכון דרש שאחזור לעבןד אצלו. אך איני מוכנה שדבר כזה יקרה שוב.
אני מאמינה שהמקום החדש יהיה טוב עבורי, ובעיקר עבורינו וישמור על היחסים שלנו כאלו.
״את תהיי בסדר״ הוא מבטיח ומחזיק את ידי כשהרופא תופר את גבתי.
״אתה בטוח?״ אני שואלת בספקנות וחרדה כשידי תופסת את ידו בחוזקה.
״אני בטוח״ הוא קורץ קריצה ומחייך חיוך רחב.
שני תפרים בגבה ומכות יבשות שהשאירו קצת כחולים.
הרופא שהגיע בבוקר לבית של מייקי אמר שזה נס.
הגוף עוד מעט כואב אך הכדורים שהרופא נתן לי מחוללים פלאים. ובעזרת מנוחה אני בטוחה שכבר מחר ארגיש יותר טוב.
הרבה התרחש בעשרים וארבע השעות האחרונות.
אני מרגישה שלמה עם כולן.
אני בטוחה שאני ומייקל מסוגלים להתנהל בצורה ידידותית ולא מעבר שתעזור לבנות את הקשר שלנו מחדש.
אני סוף סוף מרגישה את ההדדיות בקשר, אולי הפעם באמת נצליח לשמר את היחסים הטובים שיש בנינו, הוא ילמד להקשיב ולספר על חיו,לפתוח את הלב בפניי.
אנחנו חייבים להצליח.
״שמנמנה את רעבה?״ מייקל מעיר אותי ממחשבותי עלינו, ומעביר הילוך ברכב היוקרה המרשים שלו ואני רק חושבת על כמה סקסי זה היה.
לאחר שהרופא בדק אותי בביתו של מייקל, שאגב עדיין לא התרגלתי לגודלו ולפאר שהוא חיי בו, ביקשתי ממייקי שיחזיר אותי הביתה.
״כן״ אני עונה פה אחד, אך נעצרת לשנייה ומבינה איך הוא קרא לי.
״איך קראת לי?״ אני שואלת בכעס.
הוא מרים את כתפיו באלגנטיות ״שמנמנה?״ הוא קורץ לי בחיוך מתגרה,עיניו השוקולדיות בוהות בעיני .
אני פוערת את עיני ״חצוף! איך אתה מעז ותסתכל על הכביש״ אני מכווצת את גבותי ומשלבת את ידיי בכעס.
הוא רק מרים לעברי גבה מתגרה וקופצנית לפניי שמעביר עוד הילוך מחייך חיוך שובב ומחזיר את מבטו לכביש.
״מה לעשות...אני מאוהב בשמנמנה הזאת אין לך מה לעשות״ הוא תופח על ביטני בשובבות כשעדיין מסתכל לכביש.
״אתה שמן וענק כמו דוב״ אני מנסה לרדת עליו בחזרה ובוחרת להתעלם ממילות האהבה שמפזר עליי.
״לאט לאט לפתח קשר עמוק ואינטימי, לא למהר את לא נפגעת שוב״ התת מודע מזכיר לי ואני מתנשפת בקול.
״אני משעמם אותך?״ הוא שואל בשעשוע.
״מאוד״ אני עוצמת את עיני.
״נעלבתי״ הוא אומר בטון עצוב.
אני מחייכת ״לא נורא״.
לפתע אני מרגישה את האוטו אז במהירות גבוהה ״מה אתה עושה״ אני דואגת בחרדה.
״אף פעם לא משעמם איתי״ הוא עשה את זה בכוונה.
״נו דיי בבקשה״ אני מתחננת אליו.
״תגידי שאני המלך״
״לא רוצה״ הוא מגביר את במהירות.
״תגידי״
״אתה המלך״ אני צועקת עליו
״תודה רבה״ הוא מוריד למהירות רגילה וליבי מפסיק לדפוק בחוזקה, האנדרנלין בגופי מורגש.
YOU ARE READING
Painful road
Romansa״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
