מייקל:״אני שונאת אותך, ילד טיפש, אני מצטערת שילדתי אותך ולא הרגתי אותך כשהיית תינוק , אתה תשלם על כל המעשים שלך.״ אמא אמרה והתיחה אותי בקיר בחוזקה שגרמה לזעזוע לעבור בכל גבי.
״איך אתה מעז לזרוק דבר כזה יקר ילד מטומטם״ היא זרקה אותי בכוח על הרצפה ובעטה בבטני ללא רחמים.
״אמא אני לא נגעתי בשום דבר אני-״ והאגרוף לא איחר להגיע.
״אל תשקר לי ילד שקרן אמן ותמות ואני לא אצטרך לראות את הפרצוף שלך יותר אתה זבל״ אמא צרחה אליי והתחילה לחפש באטרף את שקית עם החומר הלבן שהשאירה.
אני לא נגעתי בה , אני מפחד מאמא אני לא אעז לגעת בשקית עם החומר הלבן שמרגיע אותה.״תסתמי את הפה שלך את מפריעה לי לישון זונה מלוכלכת״ אבא צעק על אמא אחריי ששתה שוב את המים המרים שעושים אותו עצבני ואלים עד שהוא נרדם .
קוראים לזה וודקה ככה הוא אמר לי.
פעם אחת הוא הכריח אותי לשתות מזה עד שהרגשתי שאני חולם והקאתי המון והוא צפה מהצד וצחק.
זה היה מר ולא הרגשתי טוב אחריי כמה ימים.אמא ממשיכה לחפש והופכת את כל הבית.
״אמא בבקשה-״ אני לוחש ודמעות מציפות את עיני, כל גופי שורף מרוב כאב מהמכות שלה.
״תסתום את הפה שלך אני אראה לך מזה״ עיניה זועמות ויורדות אש ואז היא לוקחת את החוגרה שעושה לי צלקות בגב, האחת שאני הכי מפחד ממנה, שגם לאחר חודש אתה עדיין מרגיש את הצריבה.
״בבקשה לא אמא אני מתחנן זה כואב לי״ אני ממרר בבכי ומחכה לנורא מכל.
בהצלפה הראשונה, אתה צורח בכאב שתפסיק.
ובשנייה אתה מנסה לברוח וממשיך לצרוח בכאב.
בשלישית אתה מתעייף מהכאב אך עדיין לא נשבר.
ברביעית ובחמישית הכוחות נעלמים אבל אתה מאמין שאולי היא תפסיק.
ובשישית אתה כבר מתמסר לכאב ומחכה לסוף כמו כלב מסכן.
ואחריי העשירית אתה מאבד צלם אנוש וכנראה שההכרה שלך נעלמה ותתעורר זרוק פה על הרצפה בעוד שעה.
YOU ARE READING
Painful road
Romance״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני