מייקל:
״מייקל,מתי אתה מביא אותה?״ דרייק שואל בהתרגשות ובקפיצות.
בחיים לא דיברתי איתו על אנשים מהבית שלי.
״למה אתה רוצה שאזמין אותה?״ אני שואל בחיוך.
״כן כן״ התאומים מתערבים וצווחים בהתרגשות.
״מייקל אתה אוהב אותה יותר ממני?״ אלה שואלת ברוגז.
״דיי להיות פינוקי את יודעת שאת האלה שאני הכי אוהב״ אני מחמיאה לה והיא מתרפקת עליי בחיבוק באהבה.
״אתה גם המייקל שאני הכי אוהבת״ היא אומרת בחיוך מתוק.
הרבה זמן לא ביקרתי אותם, את הילדים, והאמת שהתגעגעתי.
הייתי שקוע יותר מידי בחרא של עצמי ובפרויקטים החדשים בעבודה ובחיי הפרטיים ולא היה לי זמן.
אני לא יודע איך הגעתי למצב שסיפרתי לילדים עליה.
לא סיפרתי להם מעולם על החיים של יותר מידי.
אבל אחריי שהלכתי מביתה לא הפסקתי לחייך.
זה דפוק אני יודע.
והאמת שהכל טוב עכשיו אבל אני יודע שאני אצליח לדפוק את זה שוב, היא טהורה ותמימה מידיי.
אבל ברגע שהגעתי לפה הכל צף ויצא שסיפרתי עליה לילדים.
אתמול בעלת הבית התקשרה אליי וסיפרה שהכניסו זוג אחים חדשים היא לא סיפרה לי מה גילם אבל העבירה לי את התיקים של עברם ומה הוביל אותם לכאן ומאילו סיבות.
הזדעזעתי כמה שהסיפור שלהם דומה לשלי.
״שלום״ אני פונה לילדה החדשה.
תחילה היא לא מגיבה. היא נראת כל כך מבוהלת ומבויישת.
״אני מייקל״ אני מחייך אליה ומנסה ליצור איתה שיחה.
״את רוצה לשחק איתנו?״ אלה מתפרצת ומגיעה בריצה כשהיא מבחינה בנו מרחוק.
הילדה רק מהנהנת ועיניה נוצצות בהתרגשות.
הבנות הולכות ביחד ואני מקשיב לשיחה הקטנה שהחלה בניהן, ״איך קוראים לך?״ אלה שואלת בחיוך ״לוסי״ הילדה עונה בבישנות.
״רוצה לשחק בברביות שלי״ אלה שואלת בהתרגשות.
לוסי מהנהנת בהתרגשות, והשתיים הלכו לשחק.
״גם לי יהיו ברביות״ לוסי שואלת אחריי משחק ממושך.
״כן יביא לך מלא מתנות״ היא מספרת בהתרגשות.
יש לדירת הילדים הזו עשרות תרומות של משחקים ובגדים לילדים.
חיפשתי את אחיה, והאמת שחיפשתי מישהו בערך בגילה.
אך מהר מאוד הבנתי שהמצב כאן שונה.
מצאתי אותו יושב באחת הפינות. נער בסביבות גיל הנעורים, הייתי נותן לו שש עשרה לא יותר.
יושב ומעשן סיגריה מחוץ למתחם הילדים.
יש במקום הזה אולי עוד שישה בני נוער חוץ ממנו, הרוב בורחים מהבית בשלב מוקדם יותר.
אני מתיישב לידו ומוציא גם אני סיגריה, מדליק ושואף את הרעל הממכר לריאותיי.
אני גם מעשן בערך מגילו אולי אפילו פחות.
יש לו עינים בהירות אבל עצובות ואני יודע, אני יודע שלמרות שהוא מנסה להיראות חזק הוא שבור מבפנים.
אנחנו רק יושבים ומעשנים.
״יש לך אש?״ הוא שואל ואני מהנהן וזורק לכיוונו את הנצית.
״תודה גבר״ הוא מדליק את הסיגריה שכבתה ומחזיר לי את המצית.
״בכיף״ אני עונה.
״אז מה השם גבר?״ אני שואל בזמן ששואף עוד שאכטה.
אני מנסה לדבר איתו דוגרי כדיי שיסמוך עליי.
״ג׳וני״ הוא עונה בהנהון קטן.
״אחלה ג׳וני״ אני מחייך אליו.
״ואתה?״ הוא שואל
״מייקל״ אני עונה
״אחלה מייקל״ הוא צוחק.
YOU ARE READING
Painful road
Romance״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
