ביום שלמחרת מייקל יצא בשעת שחר מוקדמת לעבודה ומאז עזיבתו אני מתהלכת כסהרורית בביתי.
מחשבותי מלאות בהירהורים ותהיות ופחד אדיר אשר אני חשה בכל גופי.
האם עשיתי את המעשה הנכון או להפך שוב טעיתי?
בליל אמש השתכרתי כהוגן והוא היה נראה כמו מלאך שהגיע במיוחד בשבילי.
הוא השטן היפה בדמוי מלאך שמרסק אותי ובונה מחדש.
ואני כמו ילדה תמימה נופלת אליו שוב ושוב.
המשיכה בנינו כואבת בעצמות אבל הקשר הרגישי שלנו פגוע עד רמת חורבן.
אהבה רעילה, אחת שמורגשת בכל חלק וחלק בגופינו, היא יפה אך מסוכנת.
היום הוא יבוא ואהיה אהובתו ומחר הוא יחזור ויגיד שטעה.
ואני בוכה בלילות, חסרת מנוחה ולא נרדמת.
כשהוא איתי הערך העצמי שלי בשמיים, משהו שלעולם לא היה לי ולעולם לא הרגשתי כך.
אני הכי יפה בעולם, הכי נחשקת והכי מושכת.
ובשנייה הכל מתערער, ושוב אני יפה ואני טובה ואני מלאת ביטחון.
אבל התהום קרובה מתמיד, היא מושכת אותי אליה.
הוא תופס אותי שניה לפניי הנחיתה המרה לתוכה, מחבק ומבטיח הבטחות אך שוב משחרר מחדש ואני נופלת. ושוב פעם כשאני מתקרבת יותר ויותר לפתחה ומנסה להתרומם, הוא מגיע ומרים ומחבק ומבטיח אז למה אני עדיין מרגישה שאני עומדת ליפול לתוכה?
השדים שיש בו רעים, הם כואבים, הם הורסים.
והוא כמו אמת חבויה באלפיי שקרים.
הדובדבן הנחשק שנפל מהעוגה והתלכלך.
לעולם לא פחדתי מסקס, ממין וממשיכה, פחדתי מרגשות כי הן המסוכנות ביותר, לתת את הלב שלך לאדם אחר במתנה ולחשוף את כולו גלוי לפניו.
אבל מה קורה כשהלב של האדם השני לא מוכן לתת ללב שלך להתחבר איתו ולחשוף את כולו.
הכל מעורער ומלא במרירות שנראת כל כך מתוקה.
״כן אבא אני מרגישה טוב, אני שמחה לשמוע שגם אתה״ השקר מתגלגל על לשוני, אני הכל חוץ ממרגישה טוב, אני מעורערת במחשבותיי.
איך יכול להיות שמייקל אמר לי שהוא אוהב אותי, הוא בטוח משקר לי. כמו שאני משקרת לעצמי שהרגש הזה אינו הדדי. אין מישהו שאני אוהבת יותר.
״אני מאושר בחלקי בישראל אבל איך בעבודה החדשה יפה של אבא?״ צמרמורת עוברת בגופי, כמה התגעגעתי לשמוע את הקולו. אני זקוקה לו, לעצות שלו ולחיבוק שלו.
הוא נשמע עייף אך קולו מאושר.
הוא סיפר לי שהוא ויפעת בת זוגתו עומדים לעבור לגור ביחד ואני שמחה שהוא לא יהיה בבית לבד יותר.
״האמת אבא שאני מתחילה רק היום שני״ אני אומרת ומבוכה לא נעימה משתלטת עלי.
״לא היית אמורה להתחיל שבוע שעבר?״ הוא שואל בסקרנות.
הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפניי כשבוע ימים. ובאמת הייתי אמורה להתחיל בחנות המזכרות יום לאחר מכן אך הרוע האנטישמי פגע בכל התוכניות ולא רציתי להדאיג את אבא.
״כן אבל מייגן מנהלת החנות החליטה שאתחיל השבוע במקום שבוע שעבר, ויום ראשון הוא יום חופש כאן כך שאתחיל רק בשני״ אני שונאת לשקר לו אך עכשיו אני מרגישה בריאה ושלמה.
והוא אינו בריא ואני מפחדת שלאחר התקף הלב שעבר הוא חלש ואני לא אסכן אותו לעולם, אני צריכה אותו.
״אני מבין, מה עוד חדש ילדה שלי? לא דיברנו שבוע״ הוא שואל.
״הכל טוב האמת אני מאושרת כאן, נחתי השבוע״ אני מספרת לאבא וחיוך קטן משתלט על שפתיי.
״אני שמח לשמוע בובה שלי גם כאן הכל מצויין והחיים טובים-״ אבא נקטע כשרצף השתעלויות מתחלף באושר שהיה בקולו.
ליבי נתקף חרדה במידיות ״אבא אתה בסדר״ הלב שלי צונח עוד יותר כאשר הוא אינו מגיב והשיעולים ממשיכים.
״אבא בבקשה״ הדמעות חוסמות את ראייתי.
השיעולים מפסיקים וצחקוק יוצא מאבא ״אני בסדר שירה נחנקתי לשנייה״ הוא אומר בנחת אך אינו מצליח להשתיק את החרדה הבוערת בגופי.
״אוקיי״ קולי נשמע כלחישה.
״אל תדאגי לי אני יודע לדאוג לעצמי״ הוא מסנן במעט כעס ועוד שיעול בודד בורח מפיו.
״זה בסדר אבא נדבר יותר מאוחר טוב?״ הדמעות שוב משתלטות על עיני והנשמה שלי כואבת.
״נדבר שירה להתראות״ השיחה מתנתקת ואני משחררת את גופי באפיסת כוחות כשהחרדה לבריאותו של אבא משתלטת עליי.
הוא לא רוצה שאפחד אך אני לא מסוגלת עם הידיעה שאני לא יכולה לראות בכל יום איך הוא מרגיש ומה הוא עובר מרסקת את גופי.
YOU ARE READING
Painful road
Romance״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
