25 - שיחה עם אבא

4K 192 30
                                    

הזמן טס אבא לאט לאט משתפר
כל יום הוא משתפר ומצבו כבר יצא מכלל סכנה לגמריי ואני מאושרת כלכך.
כבר שיחררו אותו הביתה ועכשיו שנינו כאן כמו פעם.
רק אבא ואני.
אני מרגישה הקלה שהמצב טוב יותר אבא ואני כל היום צוחקים ועושים שטויות כמו שהיינו רגילים לעשות
עברו גם כבר שלושה שבועות מאז שראיתי את מייקל,
מאותו שבוע ארור שלא יוצא חי מהמחשבות.
דיברנו קצת בהודעות אבל לא נפגשנו מאז אותו לילה.
אני לא מצליחה לשכוח את הרגעים בהם גופי התפוצץ לאלפיי רסיסי אורגזמה והרגשתי כמו מלכת העולם.
הןא גרם לי להרגיש כמו מלכת העולם.
אני מתגעגעת לעניין שלו ולריח המדהים שלו.
הוא חזר כבר לניו יורק ולפי מה שהבנתי ממירי הוא אפילו הספיק לטוס לעוד יעד לפגישת עסקיים.
אפרופו מירי אני מתגעגעת לבחורה הזאת בכל ליבי.
לשיחות בנינו ולחיבוק המדהים שלה שאני כלכך צריכה
אנחנו מדברות לפחות פעם ביום .
הזמן טס כלכך מהר שהבנתי שמאז שנפרדו דרכינו וחזרתי לארץ עברו כבר כמעט חודשיים.
היא מתחתנת חודש הבא ואין מתרגשת ממני.
הבטחתי שאני אחזור לפניי החתונה ושנמצא לה שמלת כלה ואהיה איתה בכל הרגעים המרגשים.
היא סיפרה לי גם את החששות שלה ושהיא לא יודעת אם המשפחה שלה תגיע לחתונה כי גרג לא יהודי והמשפחה שלה חרדית . אבל היא ממש מקווה שאמא שלה כן תגיע.
כמובן שאני אגיע אני עדיין לא כלכך יודעת איך אבל יש לי קצת פחות מחודש לחשוב על זה.
דיברנו גם קצת על גרנדה שהעומס מקשה לה ולמירי שוקעת לראות אותה במצב הזה, ומפחדת כי היא נחלשת מיום ליום.
היא אישה כלכך טובה אני מקווה שהיא דואגת לעצמה לפחות כמו שהייתה נוהגת לדאוג לי .
והבטחתי לעצמי שארים לה טלפון במהלך השבוע הקרוב.
בנוסף מירי סיפרה שאמילי לא שיחררה את מר אורסלו ומאז שחזר ושהיא לא יכולה לסבול את הפרצוץ הזחוח והמתנשא שלה יותר כשהוא לידה. ומספרת שהיא נמרצת בכל מקום.
לא סיפרתי למירי מה קרה עדיין ושהוא היה אצלי , ואת כל מה שקרה שבוע שעבר .

״אבא איך אתה מרגיש?״ אני מגיעה לחדרו אחריי שהבטחתי שאפנק אותו היום בארוחת בוקר למיטה
״בסדר חיים של אבא, איך ישנת?״ הוא מחייך אליי
״כרגיל, מה התוכניות שלנו להיום״ אני שואלת בחיוך
מאז שחזרנו הסיתה אנחנו משתדלים כל יום לבלות ביחד
״רוצה שנלך להסתובב קצת מחוץ לעיר היום? שנלך לטייל קצת״ הוא מבקש ומבט נוצץ בעיניו
״אני אשמח אני אמצא לנו מקום יפה ונעשה פיקניק״ אני אומרת ‏בהתלהבות כדיי לשמח את אבא
״עכשיו תאכל את ארוחת הבוקר שהכנתי, אוהבת אותך״ אני נושקת ללחיו יוצאת מחדרו להתקלח ואז לארגן לנו את היום כיף שהוא ביקש.

אנחנו שרים שירים על פול ווליום ושרים ביחד.
״הגענו״ אני מודיעה אחריי ארבעים וחמש דקות נסיעה מחוץ לעיר, הבאתי אותנו למקום שחיפשתי בגוגל והיה נראה שהוא יפייפה .
אני מורידה את כל הדברים מהאוטו ואבא יוצא ממנו גם
״וואו״ אני ואבא אומרים ביחד.
הוואדי שהגענו אליו נראה כמו גן-עדן אנחנו לייד מפל קטן ומדשאה ענקית עם עשרות פרחים בשיא פריחתם ציוץ הציפורים נשמע, ואין את כל הרעש של העיר רק שקט ושלווה אופפים את המקום הפסטורלי והיפה הזה.
ובמזל בגלל שאמצע שבוע המקום גם ריק מאדם.
אנחנו מתיישבים ואני מסדרת את המחצלת ופותחת את כל האוכל שהבאתי מהבית.
אנחנו אוכלים בשקט כמה דקות עד שאבא נאנח
״תודה שירה שלי, אני לא יכולתי לבקש ילדה יותר טובה ממך״ אבא מחמיא לי
״ואני לא יכלתי לזכות באבא כמוך״ אני מחזירה מחמאה
״שירה תשמעי...״ כולו נשמע מעט מצוברח ומתוח
״מה קרה״ אני מייד נתקפת חשש
״הו.. לא אל תיבהלי ילדה שלי הכל בסדר אני פשוט לא מסוגל לראות אותך כאן יותר את , את צריכה לפרוח לא להיות כל היום עם האבא הזקן שלך , ללכת להכיר חברות ,ולראות עולם קשה לי לראות אותך ככה כל היום״ הוא מייד מוסיף ואני מהנהנת , אין לי מה להגיד, אני מחכה שימשיך.
״אני כבר מרגיש מצויין ויש לי עכשיו את יפעת שתדאג לי בהמשך השבוע אני אכיר בין שתיכן, ובגלל זה אני רוצה לראות אותך פורחת אם אני מצליח להתקדם ולהמשיך הלאה גם את מסוגלת להשאיר את נחלת העבר בעבר ולטרוף את העולם, הניצוץ בעיניך כשדיברת על הטיסה לניו יורק דערך, אני לא מתכוון לוותר לך את עולה לטיסה מצידי כבר שבוע הבא״ הוא מכניס בי את דבריי החכמה שלו אבל לי קשה להכיל את כל אשר אמר
״אבל אבא..-״ אני באה להגיב ונקתעת
״שום אבל אבא שירה! אני לא מוכן לזה יותר אני רוצה שתחזרי ושיהיה לך טוב ושאפילו תחזרי עם המר אורסלו הבחור שהראת לי ותכירי לי אותו״ הוא תוקף ומגבר מהר בצחוק וקורץ בסוף.
אני נהיית אדומה כמו עגבנייה ומסתירה את פניי בידיי
״טוב אבא אני מבטיחה שאשתדל לראות איך אני חוזרת לניו יורק, אבל אתה חייב להבטיח לי שזה לא יהיה כמו פעם קודמת ושאתה לא מסתיר ממני דברים ונעלם״ אני מבקשת בתכנונים.
״אני מבטיח  כפרה של אבא״ הוא מבטיח ומנשק את המצח שלי כאילו אני ילדה קטנה, אני מחבקת אותו ואנחנו ממשיכים לשבת ולצפוץ בוואדי היפה ושואבים כוח אחד מהשנייה.
אני ואבא זה הכוח הכי חזק שיש.
קשר שאני מאחלת לכל ילד עם ההורה שלו.
אמא מעולם לא הייתה חלק והיא חסרה לי כלכך.
אני יודעת כמה אבא ומתגעגע אליה ,
כשהייתי יותר קטנה תמיד שאלתי איפה היא ולמה אין לי אמא כמו כולם, כמו כל הבנות בגן , אבל אמר שאמא תמיד איתי בלב ושהיא תמיד שומרת עלינו.
כשהתבגרתי הבנתי כמה אבא שלי היה צריך להיות שני תפקידים להיות כל העולמות גם אמא וגם אבא .
איך הוא גם דאג לפרנסה שלנו, גם למד לבשל ואפילו היה עושה לי צמות לבית הספר כשביקשתי  .
הגעגוע לאמא אף פעם לא נקטן אבל אני והוא חיים עם זה כמעט כל חיינו.

Painful roadWhere stories live. Discover now