הרבה זמן לא ישנתי כל כך טוב , כשמייקל היה לצידי כל הדאגות נעלמו כלא היו וסוף סוף לא התעוררתי באמצע הלילה מהחרדות והסיוטים מאז החזרה שלי לניו-יורק.
אבל כמו כל דבר טוב בחיים הוא נגמר מהר...
והבוקר הגיע לא כמו שקיוויתי אלא הפך ונהיה למעניין מרגע לרגע.
אני יודעת להגיד שזה ממש לא מה שרציתי שיקרה בבוקר הראשון שלי ושל מייקל אחריי שישנו ביחד , אבל זה היה משעשע לחלוטין.
יום ראשון בבוקר בניו יורק זהו יום השבתון ומעט בתי קפה ומקומות פתוחים.
כולם נחים הולכים לכנסייה והרחובות מלאים באנשים שמטיילים.
רעשים נשמעים במבואה שמחוץ לדירתי והיחידה שהיה לה מפתח לדירה שלי זו מירי.
ולפי מה שאני יודעת מירי אמורה להיות חולה מאוד במיטה.
אז למה לעזאזל אני שומעת התעסקות עם מפתחות מכיוון הדלת.
אני מנסה להמשיך לישון ולהאמין שהרעשים הם מהדירה של השכנים ממול , אבל אז אני שומעת את דלת הבית שלי נפתחת והתלחששויות רבות נשמעות ומתחזקות מהכניסה לבית.
״מזל טוב״ צעקת בנות מתלהבת נשמעת מהכניסה
אני פוקחת את עיני במהירות ומכסה את מערומי עם השמיכה.
המבט שלי קופא כשאני רואה את מירי ולא אחרת מגרנדה עם בלונים ועוגה .
אני מזדעזעת מהמחשבה שעוד כמה שניות מייקל יקום ושתיהן יקלטו שאנחנו ערומים במיטה.
וכמו שחשבתי חצי שנייה אחריי מייקל לא הבין חמה התיישבתי ומשך אותי לחזור לשכב ליידו.
מירי וגרנדה חטפו שוק ולא הגיבו למראה גופי הערום כשליידי שוכב גבר שבמזל הן עדיין לא ראו את פניו, אבל הוא לא אחר מאשר הפאקימג בוס שלהן הבוס שלהן .
לא הבוס מחלקה או אגף, אלא הבוס החתיך של כל החברה כולה מר אורסלו.
״היי מה נשמע״ אני שואלת במבוכה
מירי הראשונה שחוזרת לעצמה ומחייכת ״אני שמחה לראות שנהנת ביום הולדת״ היא מחייכת אליי וקורצת.
גרנדה עדיין בהלם ולא מגיבה כלכך למעט חיוך מובך קטן.
״מי זה?״ מירי שואלת אותי בעברית
״תנחשי״ אני אומרת בהרמת גבות
״את לא רצינית שירה״ היא פוערת את פיה
״את שוכבת עכשיו במיטה כאן ולא אחר מאשר הבוס שלנו שוכב לידך בעירום מה לעזאזל״ היא המומה וצוחקת בו זמנית. היא ידעה שמשהו מתרחש אבל ששאלה אותי הכחשתי.
״יש לי המון לספר לך מהיום הולדת״ אני נהיית אדומה כמו עגבנייה אחריי שאני אומרת לה.
והיא מחייכת בחיוך זומם.
״שירה מי אלה״ מייקל שואל בעברית
״אלוהים שישמור אותי מר אורסלו מדבר עברית?״ שירה קופאת בהלם מוחלט למה ששמעה.
אני היחידה שיש לה אפשרות לראות את פניו של מייקל.
ואחריי שמייקל שומע את שמו בעברית מתקשח ומתכוון להתרומם לישיבה . מה שיגרום לגרנדה להתקף לב כנראה . אני ישר תופסת בידו.
״אל תקום״ אני דורשת ממנו אבל מתי מייקל מקשיב לי?והוא מתורמם כך שפניו נהיו מול של גרנדה ומירי.
כמובן ששתיהן בהלם .
בעיקר גרנדה שעוד שנייה מתעלפת לגמריי למראה מייקל הבוס שלה בעירום על המיטה שלי. עיניה נפתחות לגודל לא הגיוני ונראה כי היא עומדת להתעלף.
היא לא מגיבה ונראת מעט קפואה.
YOU ARE READING
Painful road
Romance״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
