Painful road

48 - חלק חדש בעיר

״שום דבר לא מכין אותך למציאות שאת הולכת לקום אליה מחר , תחיי את היום ואת הרגע ותוכיחי קודם כל לעצמך ״ המשפט המיתולוגי של אבא מהדהד בראשי עוד מהבוקר.
זו סוג של התחלה חדשה.
אבל הפעם אני מתכננת לחיות כמו שאני רוצה .
אף אחד לא מחליט עלי יותר, על מה ואיך ולמה וכמה וזהו , רק אני אדון לעצמי.
אין אף אחד שיפריע לי בדרך יותר.
אני צריכה לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה.

אבל על מי אני עובדת אני מפחדת כאילו הגעתי לכאן רק אתמול.
והתחלות חדשות זה מפחיד ומנגד זה גם כל כך מסקרן, העתיד שלנו לא צפוי , אבל זה חשוב , זה חשוב לי ולעתיד שלי.
ובעיקר לארנק הפרטי שלי...

להתחיל ברגל ימין.

בדיוק סיימתי רעיון לעבודה בחנות במרכז העיר.
מקום אינטימי מלא בחום ועם משכורת מכובדת.
בעלת החנות היא אישה אמריקאית חיננית בשנות החמישים לחייה והיא בעלת החיוך הכי ענקי ואמיתי שנתקלתי בו לאחרונה .
זה משהו שחיפשתי כבר המון זמן.
מאז אותה פרידה כואבת מהעבודה אצל מייקל ומהמשכורת היפה מאוד שהייתי מרוויחה שהחזיקה אותי עד עכשיו.

אני לא יכולה להמשיך ולגזול כספים מהחשבון הדל שלי שרק הולך ומתרוקן.
ואני ממש לא מתכננת לעשוק את הבן זוג העשיר שלי שהיה גם הבוס שלי.
והאמת שאני כבר לא יודעת מה אנחנו...
מאז שיצא מביתי לפניי ארבעה ימים לא דיברנו כלל .
האגו של שנינו בשמיים בכדי לשלוח הודעה ראשון.

חשבתי שהוא עומד להתקשר אליי והייתי בכוננות על הטלפון במהל כל הימים הללו אבל השיחה לא הגיעה.

זה לא פייר שאני רק מתעניינת בו והוא נחסם ונעלם.
זה שובר לי את הלב עוד יותר.
זה קשה לתת הכל לאדם ולא לקבל בחזרה.
אני לא עומדת להתקשר אליו בגלל ההתנהגות שלו , הוא אידיוט נפוח ופחדן.
ואני לא מסוגלת להרגיש אותו יותר.
זו אהבה שכואבת בעצמות, זה קשר ריגשי שהתחיל להיבנות .
אנחנו מתקדמים צעד קטן קדימה ומתדרדרים להתחלה בכל פעם מחדש.
ואני לא מסוגלת נפשית יותר , אולי אני שמחה על המרחק ממנו .
זה נתן לי זמן לחשוב על עצמי ולהיזכר במה שאבא אמר לי .
אני חייבת לזכור שאני מוכיחה אך ורק לעצמי לא לאף אחד אחר.
אני חיה את החיים שלי ואני אעשה אך רק מה שאני רואה לנכון .
וכרגע למרות כל האהבה העצומה שאני מרגישה כלפיי מייקל אני יודעת שאי אפשר להמשיך ככה .
עד שהוא לא יהיה מוכן במלוא האחוזים להיפתח בפניי אני והוא לא נוכל להמשיך להיות ביחד ולבנות קשר.