Painful road

3 - התחלה חדשה

הבוקר הגיע וכולי מלאת אנרגיות.
כבר יצאתי מדירתי החדשה הבוקר להתרשם קצת מניו יורק.
מצאתי את המכולת השכונתית הקטנה שנמצאת בסוף הרחוב ,מוכרת החנות היא אישה מבוגרת שמתגוררת גם היא כאן ברחוב.
קניתי את כל המוצרים שהייתי צריכה וקצת מזון כי בכל זאת עוד לא התחלתי לעבוד ואין לי כסף מיותר לבזבז כרגע אז אני משתדלת לקנות רק מה שאני צריכה .
אפילו הספקתי לדבר עם אבא שלי ששאל איך עברה הטיסה? ומה שלומי.

אני יושבת בדירה שעכשיו היא הבית שלי ,רק אני והמחשבות שלי. אין לי את מי לשתף והאמת שאני בעיקר מנסה להסתכל על הצד החיובי .
החיים הובילו אותי לכאן שום דבר לא טעות?
אני מחליטה לא לבזבז את זמני בדירה הקטנה ולצאת לעשות סיבוב יותר גדול מחוץ לשכונה.

לא ציפיתי לקור הזה בניו יורק אני הגעתי לקראת סוף החורף ויש לי עוד שבוע ״להתמקם״ עד שאתחיל לעבוד , והאמת שאני כבר מחכה להתחיל.
מרגשת אותי המחשבה שאולי אכיר בעבודה אנשים חדשים ואולי חלקם אפילו יהפכו לחברים .

חזרתי לביתי מותשת מההליכה שעשיתי, ורשמתי לעצמי עוד מקומת שארצה להגיע אליהם...תחנות אוטובוס קרובות ובתי קפה קרובים שאוכל לשבת בהם מידי פעם.

ושוב אותה שגרת ערב, מקלחת, ארוחת ערב ואפילו יש לי טלוויזיה קטנה בדירה כך שאוכל לצפות קצת בטלוויזיה.
אחריי שסיימתי את שגרת הערב והתיישבתי לאכול את הסלט והחביתה שהכנתי אני מקבלת שיחת טלפון ממספר לא מוכר המקשים בקושי עובדים, אני יודעת שהטלפון שלי ישן אבל כל עוד הוא פועל לא אבזבז כסף על טלפון חדש.

כשסוף סוף בצלחתי לענות למספר הלא מוכר.
״הלו״ אני עונה
״שלום מדברת שירה גולד ?״ פונה אליי מישהי לטלפון באנגלית, ״כן מדברת״.
״היי שירה מדברת איילן מחברת אורסלו לפי מה שהעברת לנו את כבר אמורה להיות בניו יורק נכון?״ היא שואלת ברישמיות מעט מזוייפת מקולה הצפצפני.
״כן נחתתי אתמול״ .
״מצויין רציתי לשאול אם את מוכנה להגיע מחר ליום התלמודות , אנחנו יודעים שאת אמורה להתחיל שבוע הבא אבל הבוס דורש כוח אדם למחר״ היא אומרת במתיקות מוגזמת.
״ כן אני אגיע אין בעיה״ אני עונה
״מעולה אז נתראה מחר בשעה שמונה וחצי בבוקר לא לאחר להתראות״ והיא ניתקה לי בפנים לפניי שהספקתי לענות בחזרה.

לא חשבתי שבכזו מהירות אצטרך להגיע לעבודה, עוד לא הספקתי להתמקם בדירתי עד הסוף.
אני מפחדת ומתרגשת , ניסיתי להכין את עצמי ליום הראשון של העבודה אבל כנראה שטעיתי.
טעיתי כי אני צורחת ומתרגשת כמו ילדה קטנה שזכתה במדליה.
זה מגיע לי אני יודעת אני רק מקווה שיהיה טוב , אבל האיילן הזאת וההתנשאות שהייתה לה בקול מה האם כולן שם כאלו?
ולפי איך שהיא הייתה נשמעת אפילו יהיה לי מעט קשה אם חלק מהן, אבל אני לא שופטת אף אחת בגלל שיחת טלפון קצרה .
נגיע למחר ונעבור אותו כך אני מאמינה בליבי אני מפהקת בעייפות ומבינה שהגיע זמני ללכת לישון .

   xoxo