18 -לא מוכנה

4.5K 173 60
                                    

״אותך״ הוא אומר וממשיך להטריף אותי כשהוא מנשק לא מנשק את שפתיי הריח שלו נכנס לאפי ואני יכולה להסניף אותו שעות.
״אני לא מבינה״ אני אומרת
הוא מסתכל עליי במבט רעב ועמוק כשהוא מצקצק בלשונו ומחבר את שפתינו.
הדופק באיבר המין שלי מורגש היטב ובחיים לא היה גבר שגרם לי להרגיש ככה.
תמיד רציתי אהבה ואפילו פעם אחת ניסיתי אבל איך שזה נגמר גרם לי להפסיק להאמין בה יותר .
הכאב שחוויתי הראה לי כמה היא דבר רע
כמה אני צריכה לשמור על הלב שלי מאנשים רעים אני לא מסוגלת להיות עם מישהו.
״על מה הראש היפה שלא מפסיק לחשוב?״
הוא קורא אותי כמו ספר פתוח.
״לא משהו שאמור להטריד אותך״ אני מנשקת אותו בפעם הראשונה כדיי להעביר נושא .
הנשיקה מתלהטת ואני מרגישה את זקפתו על בטני .
גניחה יוצאת מבין שפתיי לפיו כשאני מרגישה את ידו מטיילת לי על בחזייה.
״כמה חיכיתי לעשות את זה מלאכית״ הוא טורף אותי  ומנשק לי את הצוואר, אני מוקסמות ממנו והפרפרים שצפים לי בבטן לא נעצרים.
אבל האמת אני עדיין לא יודעת אם אני מוכנה
אני מפחדת מעט
הוא מרים לי את החולצה ומתבונן בחזה שלי זה נראה שהוא עומד לטרוף אותו הוא משתיל נשיקות קטנות ורטובות לאורך כל ביטני ומוריד לי את המכנסיים
הוא מעביר יד על התחתונים הרטובים שלי ונוהם,
״כלכך מוכנה , מוכנה בשבילי״  אני עדיין לא מבינה איך המצב הסלים ככה מהר ואני שוכבת כרגע מתחת למייקל אורסלו כמו כל אישה בעולם הזה ונותנת לו לעשות בי כדברו.
אסל האמת שיש בי מקום מאוד גדול שרוצה בזה.
אני לא יודעת מה לעשות או מה אני חושבת על זה.
הוא משחרר לי את החזייה והשדיים שלי יוצאים ממנה
הוא מוחץ ולש אותם בידיו.
״כאלו יפים״ הוא אומר ומכניס פיטמה אחת לפיו ויונק אותה לגמריי.
אני מתפטלת תחתו בהנאה ומשתדלת להיות בשקט
״אני רוצה לשמוע אותך״ הוא נוהם ונוגס לי בפיטמה
זעקת עונג יוצאת מפי.
כשאני חושבת שזה הכל אני מרגישה אצבע עבה חודרת אליי לאיבר מיני הפועם ומתחילה לנוע בתוכי.
אלוהים!!!
יוצאות ממני גניחות שלעולם לא חשבתי שיצאו ממני
אני נהנת וכלכך .
אבל אני מרגישה שזה לא המעשה הנכון
זה כיף לי זה זה מרים לי
אבל לא ככה
הבטחתי לשירה הקטנה שהיא לא חוזרת למקומות כאלו
״מייקל...״ אני לא מצליחה לסיים את המשפט
״שששששש״ הוא אומר ומתחיל לנשק ולינוק את הפטמה השנייה
דמעות מתחילות לרדת מעיניי בלי סיבה
״מייקל בבקשה תפסיק...״ אני אומרת והקול שלי כלכך חלש ורועד
הוא ישר מרים את עיניו אליי הן נראות מבוהלת והוא מייד מתרומם ממני .
העינים היפות שלו מביטות בי מעט מפוחדות ומבוהלות בחיים לא ראיתי את המבט הזה אצלו, כאילו הוא באמת מפחד שפגע בי.
״מה קרה?״ הוא שואל
״א..אני אני לא יודעת האמת״ אני אומרת
״מלאכית מה קרה?״ הוא שואל שוב ומנגב אל השמעות מהפנים שלי
העינים שלו מסתכלות עליי ומדיי פעם זולגות לשדיים החשופים שלי שמולו.
״אני פשוט מפחדת״ אני אומרת את האמת
״מאיזה סיבה?״ הוא שואל ואני מסתכלת לו בעיני השוקולד , הוא באמת מתעניין? באמת אכפת לו?
אני לא מספרת את זה לאף אחד גם לא למקייל אורסלו!
״האמת שאני מעדיפה לשמור לעצמי״ הקול שלי יותר רועד ממקודם
הוא נועל את לסתו מעט , הוא לא רגיל שמסרבים לו, אבל אני פשוט לא מסוגלת הנפש שלי עדיין כלכך פצועה גם אחריי כל השנים האלו.
ואני מפחדת לחוות את זה שוב פעם.
ולפי איך שאני מכירה אותו הוא יכול לפגוע בי ולרסק אותי חזק יותר.
״טוב נראה לי שכדאי שתלך״ אני מבקשת בנימוס
והוא מהנהן נושק נשיקה קטנה לאפי לובש את החולצה המכופתרת שלו בחזרה ונעלם כלא היה.
אני יושבת על המיטה מבולבלת כועסת כל עצמי וחרמנית כלכך.
עשיתי את המעשה הנכון לא ?!
אני ממש מקווה.

Painful roadWhere stories live. Discover now