42 - מסופקת

3.3K 158 35
                                    

יש לי חדשות טובות וחדשות רעות
נתחיל בטובות...
השתחררתי לפניי חמישה ימים סוף סוף מבית החולים ואני לגמריי מרגישה חזקה בריאה יותר .
הגוף עדיין מעט חלש אבל כל יום אני משתפרת יותר ויותר.
החדשות הרעות...
שאומנם לא רעות במיוחד אלא יותר מבאסות הן שאבא שלי טס בחזרה לארץ בסוף השבוע.



יצאנו לכל בתי הקפה ופארקים אפשריים שיש לניו-יורק להציע , אך אני עדיין לא מרגישה שמיציתי את כל הזמן עם אבא.
הלוואי שהוא היה איתי לתמיד.


והתקופה הזאת עם מייקל הייתה מצויינת כמו שלא ציפיתי שתהיה מעולם.
הכל מסתדר בצורה טובה יותר.
אנחנו עדיין לא פתוחים אחד בפני השנייה עד הסוף אבל הכל מרגיש טוב...טוב מידי מכדי להיות אמיתי.
ובתור אחת ששום דבר לא הצליח והסתדר בחייה אני יודעת שזה השקט שלפניי הסערה האמיתית.
אני לא יודעת למה אבל האינטואיציה שלי לא טועה אף פעם.
וכגרע התחושה שלי לא טובה.
אך אני עדיין מנסה להכחיש ולהאמין שהכל יהיה רק טןב וילך וישתפר.


מחר אני ומירי יוצאות לראות את השמלות לחתונה שלה ולעבור לקנות דברים אחרונים לחתונה שצריך לקנות ברגע האחרון.
החתונה כבר מתקרבת בצעדיי ענק ולא נותר לי שום דבר  לעשות חוץ מלהיות כאן בשביל מירי ולשמוח בשמחתם ולחגוג לה ולגרג.
הם זוג של דיסני בחיי היא נראת כמו הנסיכה יסמין והוא הנסיך שלה , האלאדין שלה או היפה והחיה ופאק כמה שבא לי כזו זוגיות, בריאה ומכילה , פתוחה מאפשרת ואוהבת.
זה כל מה שאני מאחלת לעצמי.



ושוב מייקל....מייקל כאן אבל גם לא...
הוא אמר שהוא בתקופה עמוסה של העבודה אבל הקושי והריחוק שיש בנינו עדיין מורגש.
הרגשות חזקים אבל מנגד שנינו יצורים שלא מסוגליםם להביע רגש של אהבה במהירות.
אנחנו עושים צעד קדימה ומתרסקים עשרים אחורה.
אני אק מקווה שהכל יהיה טוב יותר.


אני רואה בעינים שלו שהוא מרוסק מהחיים האלו.
יש במבט החום היפייפה הזה משהו אפל ומת, אור כבוי ועצוב.
מבעד לכל המסכה הזו אני רואה את מייקל הקטן שעבר הרבה דברים , אני בטוחה שיותר ממה שאני מסוגלת לדמיין.


ויש אותי קשה לי כלכך אני רוצה להתפרק איתו שידע הכל עליי שיחבק וינשק את כל הפצעים שלי את כל הרגשות שקיימים בי ושיוציא ממני את הכאב שאני מרגישה אפילו אם רק במעט.
אבל אני מפחדת שאני אפתח בפניו והוא יברח, שאני אספר לו משהו והוא לא יהיה כאן יותר ורק ישאר אותי לדמם מאחור.
ובהדדיות שאני לא אהיה שם בשבילו.



אבל זה גם הרבה בראש שלי כי כשאני חושבת כל הזמן שהכל קשה אז אני מפחדת להיקשר אליו ושהוא יזרוק אותי כמו כל השאר.
אני בניתי לעצמי חומת הגנה במשך כל חיי ושמרתי אליה רחוקה מאנשים אבל מאז שהגעתי לפה הכל מתפורר ואני נהיית פגיעה יותר.
והוא הצליח לדחוק אותה וזה מפחיד אותי, הרבה מאוד זמן מאז שמישהו הצליח לחדור אותה.










Painful roadWhere stories live. Discover now