אני מרגישה שאני עומדת להתעלף
הבכי לא מפסיק
ואני מתקשרת לבן אדם האחרון שהייתי רוצה לשמוע עכשיו
אני מחכה שהוא יענה לי
״הלו שירה, חיפשתי אותך היום לגביי הכתבה שהעלו עליי״ הוא מדבר ואני לא מקשיבה
אני מתייפחת לטלפון
״מלאכית מה קרה?״ הוא שואל בטון מרגיע ודואג
״אנ..אני זה אבא שלי הוא קיבל התקף לב ואני לא אוכל להגיע לעבודה בזמן הקרוב לקחת כסף לכרטיס טיסה אז אני צריכה שיביאו לי את הכסף על הימים שעבדתי״
אני בוכה לטלפון
אני שומעת אנחה מהצד השני
״אל תדאגי לזה החברה תממן לך כרטיס טיסה ותחזרי מתיי שתוכלי״ הוא אומר מנסה להרגיע אותי
״לא זה בסדר אני יכולה לשלם אני פשוט לא אספיק אני חייבת לעלות למטוס עוד הלילה״ אני צועקת עליו בתסכול וממררת בבכי
״אני אדאג לך לכרטיס תרגעי את תעלי הלילה לטיסה״ הוא אומר בתקיפות מנסה להרגיע אותי
״טוב תודה״ אני אומרת אחריי שנרגעתי מעט
״בשבילך הכל״ מייקל ממלמל משהו לא מובן
״מה אמרת?״
״תהיי זמינה אשלח לך כרטיס״ הוא אומר ומנתק
הטיסה הייתה נוראית והרגישה כמו נצח סבלתי מכל שנייה.
״אבא״ אני בוכה לייד המיטה שלו
״מה עשית, למה לא סיפרת לי שאתה לא מרגיש טוב , הייתי חוזרת , תראה מה קרה עכשיו״ אני בוכה על המיטה שלו בבית חולים כשהוא מורדם ומונשם ליידי
״אבא תיזהר ממני אתה לא משאיר אותי לבד! לא עכשיו, רק תישאר איתי אבא״ אני כועסת עליו , מחזיקה לו את היד ובוכה.
״אבא אתה לא יכול לעזוב עכשיו עוד לא הספקנו לעשות שום דבר שתיכננו לא טסנו לפריז לא ישבנו מול האייפל עוד לא התחתנתי ואתה לא ראית את האיש שאני מאוהבת בו, עוד לא היית הסבא הכי טוב ומפנק בעולם, אבא, אבא שלי תקום תראה לי סימן שאתה פה בבקשה״ אני בוכה על המיטה שלו כשהוא לא מגיב
הדופק שלו כלכך חלש.
הרופאים אמרו שהם מחכים ומתפללים לשיפור בימים הקרובים ושאם זה לא יגיע לא תהיה ברירה ויצטרכו לנתק אותו מהמכשירים.
אני כלכך מפחדת
עברו כבר יומים ולא חל שינוי או התפתחות הרופאים מכינים אותי לפרידה .
היום זו ההזדמנות האחרונה.
הלב לא רוצה להיפרד , וזה הכי מפחיד אותי בעולם
אני נכנסת לחדר בבית החולים לראות את אבא בפעם האחרונה כנראה לתמיד ומנסה להוציא ממנו איזושהי תגובה.
״אבא״ הקול שלי כלכך חלש וכואב
אני נכנסת לחדר ונשכבת ליידו כמו שהייתי נוהגת לעשות בתור ילדה קטנה , ומחזיקה לו את היד .
״תישאר איתי בבקשה, אני לא חושבת שאצליח להחזיק את עצמי לבד בעולם הזה, אין לי אף אחד מלבדך בבקשה״ אני מתייפחת לחזהו
״בבקשה אבא״ אני מבקשת בוכה כשאני מבינה שאין תגובה
אני עוצמת את עיני בחוזקה מנסה להיעלם מהעולם הזה כרגע , ולאט לאט נרגעת ,הולכת לישון לצד אבא שלי כמו פעם שהייתי ילדה.
״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ׳ אֱלֹוֹקֵינוּ יְיָ׳ אֶחָד , בָּרוּך שֵׁם כְּבוֺד מַלֹכוּתוֹ לְעוֺלָם וָעֶד..״(חלק מתפילת שמע ישראל)
אני ממלמלת שמע ישראל על המיטה רגע לפניי שעיני נעצמות לגמריי.
יודעת שהחיים שאקום אליהם עוד כמה שעות כנראה יהיו שונים ממה שהכרתי וקשים יותר.
הלב חולם על נס.
YOU ARE READING
Painful road
Romance״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
