Painful road

17 - מה פיספסתי?

כואב לי הגוף אני חלשה כלכך
אני בקושי מצליחה לנשום
מייקל הבטיח שידאג שיפרסמו שזה פייק-ניוז
הוא היה עצבני כלכך מתוח וכועס
הוא נכנס לסיים את הפגישה שלו
ואני הלכתי הביתה

קבעתי לצאת עם מירי עוד שעה לבית קפה
ואין מצב שאני מבטלת לה הפעם אני יודעת כמה היא מחכה שנשב, אם כמה שהחיים שלי מסובכים כרגע ותמיד הכל יהיה בסדר.

החלטתי לנסות שוב להשיג את אבא שלי בטלפון אבל הוא לא ענה.
אני לגמריי מתחילה לדאוג ומנסה להאמין שהוא עושה משהו חשוב עד כדיי שלא מספיק לענות לי.
אני כלכל מתגעגעת אליו , לקול שלו.
אני מקווה שהכל בסדר ושבסופו של דבר כן נדבר היום.

אני מסיימת להתארגן.
מירי שעה מצפצפת לי מלמטה ואני בדיוק מסיימת לשים את המסקרה ולרוץ אלייה למטה.
יש לנו כלכך הרבה על מה לדבר

״שירו שלי מה שלומך?״ היא שואלת ואני מחבקת אותה לפניי שאני חוגרת את עצמי
״אני מעולה״ אני עונה בטון מזוייף מעט והיא קולטת את זה
כל הרגשות שלי גלויים?
״עאלק שירה אל תשחקי איתי, ושלא תחשבי ששכחתי לך את המסיבה לפניי יומים, כשנגיע לבית קפה אני רוצה לשמוע הכל!״ היא נוזפת בי
״אני אוהבת אותך את יודעת״ אני מנסה להעביר נושא והאמת שאני באמצ אוהבת אותה בכל ליבי.
״גם אני אוהבת אותך״ היא מחייכת אליי את החיוך היפה שלה.
אנחנו ממשיכות את הנסיעה עם פול ווליום מוזיקה ושירים בעברית , כי עד שיש אופציה לשיר ביחד חא ננצל?
יש לה אוטו עם גג נפתחת ואנחנו צועקות שירים של עומר אדם ונועה קירל בפול-ווליום.
אני כלכך נהנת פה , תודה אלוהים.

״אני רוצה לסלט יווני והיא פסטה רוזה ותעשה לנו גם פוקצ׳ה ושתי קפה הפוך איד בלי קצף אה מיץ ותפוזים או שבעצם לימונענע גרוס , יודע מה תשאיר תפוזים״ מירי חופרת למלצר וגורמת לי לצחוק מחוסר ההחלטיות שלה, והיא אפילו גורמת לי לשכוח קצת את מה שקרה היום במשרד.

האוכל מגיע ואנחנו אוכלות בשקט

״את מתכוונת לספר לי?״ מירי פוצה את פיה
״את מה?״ אני משחקת את עצמי לא מבינה למרות שאני יודעת טוב טוב מה היא אותה לשמוע .
״טוב נתחיל מההתחלה לאיפה נעלמת במסיבה?״
״טוב אני אספר לך הכל בבקשה אל תהרגי אותי,
אוקיי טוב אז הלכתי לרקוד הייתי שיכורה מישהו נצמד אליי הציע לי שתייה , לקחתי אותה היה בה סם אונס והתחלתי להרגיש לא טוב , המועדון של מייקל הוא רואה אותנו מהמשרדים למעלה ,הבחור בא להרים אותי לשירותים ומייקל הציל אותי, מאז אני לא זוכרת כלום חוץ מזה שהתעוררתי בבית של מייקל בבוקר וכשבאתי ללכת התנשקנו״ אני מדברת מהר ומספרת לה הכל בלי לעצור לשנייה.
היא מביטה בי בהלם מוחלט ולא מבינה מה קרה...
״מה? , מה שמעתי עכשיו?״ היא אומרת בהלם והבעת הפנים שלה כלכך מופתעת.
״לחזור על מה שאמרתי?״ אני שואלת
״לא לא לא אני שמעתי הכל״ היא אומרת עדיין בהלם.
״אני לא מאמינה לך סיממו אותך שירה איזה חסרת אחריות את , אלוהים יכלו לאנוס אותך״ היא נשמעת כלכך מבוהלת
לא מחכה שאני אגיב ואענה לה וממשיכה בשלה.
״ושוב אני שמעתי נכון? אני לא יודעת אם אנחנו מדברות על אותו מייקל? מייקל אורסלו? מר אורסלו הבוס שלנו״ היא שואלת
אני מהנהנת והיא שמה יד על הפה בהלם.
״אני אהרוג אותך איך לא סיפרת לי, איך זה היה?״ היא שואלת ואני מבינה שהיא מדברת כל הנשיקה.
״בשתי הפעמים זה היה מדהים״ אני מחליטה לספר לה גם על בפעם הראשונה
זה נראה שהיא עומדת להתעלף מרוב המידע שהיא נחשפה אליו בכמה דקות האחרונות.
״התנשקתם פעמיים?״ היא מזועזעת ממני
״כן ביום שהייתי חולה תכננתי לשלוח לך הודעה ושלחתי שאני מרגישה ממש לא טוב בטעות למספר שלו והוא הגיע ואז הוא נישק אותי״ אני שוב מדברת מהר ואני מחליטה לא לספר לה על ההתקפי חרדה עדיין, לאט לאט כל השכבות של ההגנה דלי יתקלפו ואז.
מירי לא מבינה שום דבר היא נראית מנותקת לגמריי
״למה יש לך אל המספר שלו?״ היא מופתעת
״הוא הביא לי את הטלפון שלו כשהלכתי להתעמת איתו שפיטרו אותך, ואז הוא שלח לי הודעה שהייתה אי הבנה בפיטורים שלך ושיחזירו אותך השבוע ״ אני משקרת לה שקר לבן , לא מגיע לה לדעת מה הסיבה האמיתית היא טובה מידיי בשביל זה.
מירי עושה פרצוף של כלבלב ומחבקת אותי.
״אני אוהבת אותך שירו שלי תודה שהלכת אליו, בלעדייך כנראה שלא הייתי חוזרת לעבודה״
אני צוחקת ואנחנו ממשיכות להתחבק
״לפחות הוא מנשק טוב?״ היא שואלת בצחוק
״מדהים!!״ אני אומרת בחולמניות
״טוב אבל אף אחד לא יכול על גרג שלי הוא אוהב לפנק את שתי זוגות השפתיים שלי״ היא אומרת בתחמנות
״מה ....איכ מירי נו באמת״ בהתחלה אני לא מבינה מה היא רוצה ואז הדברים נקלטים לי במוח ואני מעיפה אותה ממני בצחוק
היא חוזרת לשבת מולי ואנחנו לא מפסיקות לצחוק בקול רם.
״מה עשיתי בלעדייך לפני שהגעת?!״ מירי אומרת לי אחריי שאנחנו מפסיקות לצחוק ומביטות אחת בשנייה היא אומרת את זה באמת מהלב.
דמעה יורדת מעייני
״את החברה הראשונה האמיתית שלי״ אני אומרת בכנות ומשתפת אותה.
היא קמה שוב ואנחנו הפעם מתחבקות חיבוק מהלב
זכיתי במירי החברה הכי טובה והיחידה שלי

מירי מקפיצה אותי הביתה ואנחנו נפרדות לשלום אחריי הערב הכיפי שעשינו לנו
אני נכנסת הביתה ואור דולק זה ממש מחשיד אני בטוחה שכיביתי את כל האורות שיצאתי.
אני מתקדמת בפחד לכיוון הסלון ומחפשת חפץ להרביץ איתו לגנב.
אני מוצאת מטרייה בכניסה ולוקחת אותה
אני רואה צל של בן אדם
שלוש... שתים... אחת...
אני עוצמת עינים ומסתערת על האיש המסתורי בדירתי
כשאני באה להרביץ לו עם המטרייה הוא תופס אותה בשנייה ואני פותחת את עיני
העינים שלנו נלכדות אחת בתוך השנייה חוּם לחוּם
והריח שלו נכנס לאפי
הוא עומד פה
בלי חולצה!
איך הוא נכנס?
הלב שלי דופק כלכך חזק
״אלוהים כלכך הפחדת אותי״ אני אומרת
כשהוא מתחיל להתקרב אליי .
״מטרייה זה הכי טוב שלך?״ הוא צוחק אליי
״ומפתח מתחת לשטיח מלאכית, הטריק הכי ישן ״ הוא צוחק ונשמע כלכך נינוח.
בזמן שהלב שלי דופק ועושה סלטות באוויר
אני עדיין בהלם מהסיטואציה אני לא מצליחה להבין מה מר אורסלו עושה לי בדירה בשעה כזו , כשהוא ללא חולצה .
״מר אורסלו״ אני לא מצליחה להשלים את המשפט
״כן שירה״ הוא אומר כשהוא מחכך את האפים שלנו אחד בשני ואני יכולה לשמוע את הנשימות שלו כל הפנים שלי.
אני שוב מרגישה רטיבות בין רגליי ודופק באיבר מיני.
אני מצמידה את רגליי אחת לשנייה.
״מה...מה אתה עושה פה?״ אני שואלת
״אותך״

xoxo
עוד פרק כי ביקשתם כלכך יפה
מה אתן חושבות על הפרק? אני לגמריי אוהבת את מירי