תשוקה
במילה אחת. עוצמה.
כל רצף הרגשות שאני מרגישה כרגע מתפוצצים בכל איברי גופי, צמרמורת תוקפות אותי בזו אחר זו.
כל המשיכה האינסופית לאדם אחד, רגשות שמעוררים את כל הגוף ,לב אחד שפועם בחוזקה ומרטיט את כל הגוף מתשוקה.
נשיקה
היא עדינה כלכך, אך גם כלכך טובענית ועמוקה.
הרגשות מתערבבים עם הלשון שורקדת ריקוד עם הלשון השניה.
המתח באוויר. המשיכה .
החוסר בחמצן עד שכואב בריאות אך גם החוסר יכולת להיפרד כמעט עד שנחנקים.
הנשימות והמבט . החיוכים. צחוק קל של הפסק מהנשיקה וממשיכים.
לא מדברים , רק מתנשקים.
הזמן עוצר מלאכת. וכולו של האוהבים.
ושני בני אדם חווים ביחד פיצוץ רגשות ותשוקה.
בעיקר שיש שם אהבה.
ומייקל אחד
הלב שלי שלו. כבר ממזמן.
המוח מתנגד אך הלב מנצח.
הוא מטריף את כולי מהמוח ועובר בלב ומגיע עד כפות רגליי. אני מרגישה את הרצון שלי להיות איתו בכל איברי.
כל גופי מלא בעיקצוצים וצמרמורות.
הלב שעוד שנייה מתפוצץ מכלכך הרבה רגשות אליו.
וכל זה מנשיקה אחת קטנה.
״את משגעת אותי״ הוא נוהם לתוך הנשיקה
הוא שולט בכל שנייה ממנה ומטמטם לי את כל הגוף,
ואני בעננים מרוב פרפרים ופעימות לב מואצות.
ברגע שנגמר כל האוויר מריאותיי אני משתחררת מהנשיקה ונושמת בכבדות .
הרגשתי זקוקה לו, זקוקה לשפתיים שלו עליי, לארשת הביטחון שהרגשתי שהוא נמצא ליידי , לכולו.
זה אומנם נשמע אבסורד כי איני מכירה אותו אבל אני לא יכולה להתכחש שוב לרגשות שלי. לא בשלב הזה בחיים.
אנחנו נושמים ברעש מחוסר האוויר ואני מחייכת אליו חיוך קטן.
הוא מחזיר לי חיוך אחד משלו, ושולח את ידו לירכי ומלטף במעגלים שהורסים את הטיפה האחרונה של שליטתי העצמית ומשחררים ממני גניחה כנועה.
אני מפחדת להתמסר אבל הלב שלי שלו.
אני שונאת את מה שהוא גורם לי להרגיש. ועוד יותר אותו. החבל שין שנאה לאהבה דק ואני יכולה להמשיך לשקר לעצמי.
ואני שונאת את זה שזה רק מהצד שלי, הוא כבר אמר... אני לא אחד של רגשות. ואני טיפשה כמו פרפר לאש... מאוהבת באדם הכי חסר רגשות שיש , שישרוף את הלב שלי והצבע בחיי ישרף בלהבה, אבל הפרפר עדיין נמשך לאש והאש עדיין חזקה ומסוכנת. לרוב הפרפר נשרף מהחוזקה של האש ,מהעוצמה שלה, מהכוח שלה והסכנה שבה.
ויש פעמים ... פעמים בודדות בהן הפרפר והאש מתמזגים לאחד , ובהן הפרפר מנצח את האש.
אני לא ניצחתי בשום דבר בחיים שלי.
תמיד הייתי הפרפר ותמיד הייתי נשרפת.
אני לא יכולה להאמין שזה ישתנה . אבל הריי פרפרים הם ציבעוניים ויפים מלאי חיים ולמרות שהאש מפחידה כשמתעמקים בה אפשר לראות את כל צבעי הקשת בתוכה.
אז שווה לקבל כוויה ממייקל לעתיד משותף.
או שאני סתם מדמיינת והכוויה תהפוך לשריפה הפרטית שלי.
מייקל האש ואני הפרפר ״הפכים שונאים משלימים״
YOU ARE READING
Painful road
Romansa״אני שונאת אותך״ ״אני אוהב אותך״ ״אתה מפחיד אותי״ שירה לא מכירה את העולם שלו את העושר והבדידות החיים שלה קשים והלב שלה רחב מייקל שונא להרגיש והמילים שלו כמו סכינים הוא קשוח ואכזרי ולא יודע שובע #מכיל תוכן מיני
