פרק 4- סיפורה של אנסטסיה

41 4 2
                                    

בממלכת הערפדים, לאחר הולדת שני ילדיה האלפים של ג'וליאנה ישבו כל הערפדים לארוחה משפחתית.

"למה אמא לא חוזרת?" שאל כריס הקטן.

אנסטסיה אחותו הקטנה ענתה לו די בהגיון: "היא בממלכת האלפים עכשיו, היא נטשה אותנו, כי התעללתם בה."

"למה אבא בכלל התחתן עם אישה ממלכת האלפים? אם היא לא יכלה לעמוד בזה- מדוע היא הייתה כאן מלחתחילה?" המשיך כריס לשאול.

"שמעתי שהוא ניסה ליצור חצי אלף וחצי ערפד" אמר אדמונד אחיו הגדול כדי לגרום לכריס לשתוק.

"וזה לא מוזר שזה לא הצליח לו?! ועכשיו לחינם אנחנו ללא אמא?" עמד כריס וצעק תוך כדי התעלמות מרמזיו של אדמונד.

"שב בבקשה, והרגע." אמר לו טן.

"האמת שמה שקרה די הגיוני ואבא היה צריך להבין את זה. הערפדים נוצרו מראשית העולם ע"י הכוחות הראשוניים. והאלפים נוצרו ע"י סך הכל בני האדם. הפער הזה גורם לערפדים להתרבות יותר". הוסיף טן.

"אה, הבנתי." הגיב כריס התיישב והשתתק.

הם סיימו לאכול וכל אחד חזר לעיסוקיו.

עיסוקיהם של הערפדים דומים- הרס וחורבן, אך רק לעתים רחוקות שיתפו פעולה.

7 הבנים בילו את ימיהם בדיוק כמו אביהם ורוב בני משפחתם- בחיים של חטא אחר חטא, קורבן אחר קורבן ועוד עסקים שטניים למיניהם בשיתוף של העולם התחתון.

אך הילדה השמינית- אנסטסיה, שלא היה לה אכפת לרוב מדיבורי אחיה הגדולים, לא הייתה כמותם והעדיפה להעביר את ימיה בלימוד וקריאת ספרים ולכן גם הייתה חכמה במיוחד. בנוסף לכך קיבלה אנסטסיה את האופי האלפי והייתה אדיבה לכולם והאמינה בכוח שלה.

למרות היותה ערפדית בגופה, נפשה היה דומה לאלף הראשון ג'ורג'.

כל פעם מידי כמה ימים בשעה שכל הבנים חזרו מעיסוקיהם, היה פונה אל אנסטסיה אח אחר ושואל אותה: "תוכלי לעזור לי מחר? אני צריך אותך".

בזכות מוחה החד של אנסטסיה הבינה שהכוונה לדבר מה מרושע ואמרה: "אני אוותר".

יום אחד כולם התחילו להתנהג מוזר מבדרך כלל (וזה מוזר עבור ערפדים כי הם מתנהגים בד"כ מוזר.

"בוקר טוב." אמרה אנסטסיה לג'ון שהיה שותפה לחדר. אך ג'ון לא ענה.

כשכולם אכלו את ארוחת הבוקר.

"ראיין, תוכל להעביר לי את המלח בבקשה?" ביקשה אנסטסיה.

אך ראיין לא זז ממקומו.

וגם בשעות הערב, כשאנסטסיה חיפשה שותף לשחק איתו שחמט.

"מייקי, רוצה לשחק איתי שחמט?" שניהם היו השחקנים הטובים ביותר בארמון.

שתיים על הכוונתWhere stories live. Discover now