"ברצינות ?" שאל ביש. זה לא הסתדר לו. "אז למה אתם כל כך חלשים?"
שני האחים הסתערו על ביש. וקייסי, יחד עם סקוטא מנסים לעצור אותם.
היה קשה לביש לתת פקודות לסקוטא מרחוק. הוא היה זקוק להמון ריכוז בעבור זה. וזה לא היה מרכז במיוחד כאשר האח השלישי מנסה להשתחרר.
"תפסיק לזוז!" ביש התעצבן עליו ורצה לשבור את ידו כדי שיפסיק לזוז. אך זה נראה כאילו הוא משתולל חזק יותר בדרך הזו. אז ביש הפסיק לנסות.
יחד עם זאת, סקוטא היה מבולבל. הצעדים שלו היו לכיוון ההפוך: במקום שמאלה פנה ימינה, במקום קפיצה עשה זחילה. ביש פשוט לא הצליח להתרכז. עד שסקוטא איבד שליטה. הוא נראה כועס. בזמן הזה- הוא תקף כל דבר שהיה בקרבתו. קייסי התרחק ממנו במהירות.
"לעזאזל. אתה רואה למה גרמת?" התעצבן ביש ושיתק את האלף בכך שנתן לו מכה באורפו.
"איזה אדיוט אני. יכלתי לעשות זאת מלחתחילה" ביש שם יד על ראשו כמחאת אכזבה.
ביש ניסה להרגיע את סקוטא. אך בכל שנייה בה התקרב אליו. הוא הכה את ביש קשות.
"סקוטא! זה אני. חבר. אתה מצליח לראות? זה אני. ביש." ביש ניסה לשכנע. הזעם ירד מעיניו של סקוטא לחצי שנייה וחזר בפול עוצמה.
"זה לא עבד.." ביש ניסה לחשוב. "אולי אני פשוט אזכיר לו חוויה מהעבר" חשב ביש לעצמו בעוד הוא מתקרב לסקוטא שוב ושוב.
"ביש! אל תהיה אדיוט!" קרא אליו קייסי. "אתה תמות בדרך הזאת!"
"סקוטא. אתה זוכר את פגישתנו הראשונה? בפעם הראשונה שהצלחתי להוציא אותך" הזכיר לו ביש. "זה פשוט הכי מתאים" חשב לעצמו.
ביש הזכיר לו מילה במילה כאילו זה קרה אתמול.
"וואו! הוא נראה כמו כלב כימרה סופר מגניב!!" התלהב ביש כאשר סקוטא יצא ממנו בפעם הראשונה.
"אנחנו תמיד נהיה יחד. חבר" ביש גירד מאחורי אוזניו. וסקוטא חייך.
סקוטא מחובר אל ביש כך שיכלול לשמוע את מחשבותיו. סקוטא שם את כפות הידיים על אוזניו והוא מנסה להימנע מלשמוע. אבל זה לא עבד. הוא שמע הכל מילה במילה.
"אנחנו תמיד נהיה יחד!!" הזכיר לו ביש.
עיניו של סקוטא נפתחו. מלאות תקווה.
"אמא לא הייתה אוהבת את מה שאתה משאיר אחריך" הוא צחק. "אבל לא היה לה אכפת. כי אתה ההוכחה שאני יכול לשלוט בעצמי." "בזכותך אני מי שאני!" חייך אליו ביש חיוך רחב.
סקוטא רץ אל ביש בחיוך רחב וחיבק אותו חיוך גדול. וביש כמעט צרח מאושר.
"בוא נחסל אותם" קרץ לו ביש.
"הב הב!" נבח סקוטא לאות הסכמה.
לפתע. ג'ים הופיע. "מה קורה כאן?" הוא שאל.
"הגעת בדיוק בזמן להסברים" אמר קייסי והוא הסביר לו את המצב.
"אני לא יודע על זה דבר.." ג'ים עשה את עצמו חושב.
"מה אתם עושים כאן?" שאל ג'ים את אחיו. אבל הוא לא ממש ציפה לתשובה.
"בכל מקרה. אם מישהו פוגע בביש יש לו עסק איתי" ג'ים אחל להילחם באחיו.
"אל תשאל למה אני עושה את זה" פנה אל ביש.
"זה בסדר. כבר התרגלתי שאתה לא לגמרי שונא אותי." הסביר ביש.
"כמובו. עדיין אנחנו לא נסמוך במאת האחוזים על אלוף השקרנים" הזכיר קייסי ואז השתעל לאות רמיזה על משהו.
"אה כן. סליחה על שדרכתי עלייך. ממש איבדתי שליטה שם" ביש גירד בראשו.
"נסלח" ג'ים אמר תוך שמביא אגרוף לאחד משלושת האחים שלו.
הקרב לא היה ארוך. אחרי שסקוטא וביש שוב קרובים ובתוספת לג'ים. זה נגמר די מהר..
השלושה היו מובסים על הרצפה.
"מה עושים עכשיו קייסי?" שאל ביש.
"אם נהרוג אותם אני מניח שג'ים יכעס עלינו"
"אתה רק מניח" גיחך קייסי. "כן. צריך להשאיר אותם בחיים. אין ברירה אחרת" קייסי הסכים.
"תעשו איתם- מה שאתם רוצים" ג'ים משך בכתפיו והלך משם.
"אנחנו לחלוטין לא הורגים אותם" אמר קייסי בהחלטה. "אני לא חושב שג'ים ממש מבין מה הוא אומר"
"תהרגו.. אותנו.." התחנן אחד מהם בקול צרוד.
"לא רוצים" אמר ביש.
"אנחנו מעדיפים שתהרגו אותנו מאשר לחזור לבוס בלי המטרה ".
"מצטערים. אנחנו לא עושים המתות חסד" אמר ביש.
"בוא קייסי. אנחנו הולכים." קבע ביש.
"שלא תעזו לרדוף אחרינו עוד הערב הזה" אמר קייסי והדביק את ביש.
"אל תדאג. אנחנו הולכים."
"בחיי. הם היו מוזרים." אמר ביש וגיחך.
"ג'ים באמת חתיכת אלף לא מועיל, אה?"
"למה הכוונה?" שאל קייסי.
"הוא הגיע בחלק שבו הוכיח שהוא לגמרי לא מועיל. תודה- היינו מביסים אותם גם בלעדיו. "
"ככל הנראה היינו מביסים אותם בלעדיו. אבל אין לדעת מתי הוא יהיה מועיל" משך קייסי בכתפיו.
"אתה כנראה צודק" אמר ביש.
שאר היום היה די כיף . בלי אף אחד שרודף אחרייך. אפילו ג'ים הסכים לתת לביש לרקוד עם לונה פעם אחת. וזה היה מעולה! הוא הרגיש בעננים. ורק חייך כל רגע אל פניה של לונה. אפילו השירים באותו הרגע היו נעימים לאוזן. זה הרגיש פשוט מושלם. מבחינת שניהם.
"אה. אני צריכה לשירותים" אמרה לונה באמצע הריקוד. "בוא ביש. תלווה אותי" היא משכה אותו.
"טוב.." הוא נמשך.
לונה גררה את ביש לכיוון השירותים ואז ברגע האחרון עלתה אל גג בית הספר.
הם התיישבו שניהם על שפת בניין בית הספר.
"ממש רצית לברוח מג'ים. אה?" שאל ביש.
"אני יודעת שהוא השתנה. בפתאומיות- זה מה שמוכיח שזה אמיתי. אך עדיין. אני מפחדת. מפחדת שזה יתפוצץ לי בפנים." חייכה לונה חיוך עצוב.
"ג'ים הציל אותי ואת קייסי היום" אמר ביש בניסיון להרגיע אותה.
"באמת?" לונה הייתה בשוק.
"כן. אל תדאגי לגביו." אמר ביש והרגיע את לונה בהצלחה.
"השמיים יפים היום" אמר ביש. "הירח יפה" הוא גיחך בפניה.
לונה גיחכה בחיוך עצוב.
"אתה יודע ביש?"
"אממ?"
לונה התעצבה כשנזכרה בפעם הקודמת שביש ענה לה כך. אך הוא לא התכוון הפעם להישמע בחוסר עניין.
"מה רצית?" ביש התעקש לשאול.
לונה הסמיקה. "אתה זוכר שאמרתי לך שיום אחד אספר לך מדוע התרגלתי לאלימות?" שאלה לונה בעוד היא בוהה בירח.
"כן" "אני זוכר"
"התרגלתי לאלימות בגלל משפחתי."
"אה" ביש היה בשוק. "זה לא בגלל ג'ים והמשפחה שלו?" שאל.
"לא. כלומר.. לא רק." צחקה לונה. אבל זה רק העציב את ביש יותר.
"אבי היה מכה את אימי לפני שנולדתי אפילו. עוד כשהיא הייתה בהריון עליי" אמרה לונה ברוך.
"אימי סיפרה לי שבכל לילה. כשאבי הלך לישון אימי יצאה אל השדות הפתוחים. מביטה בירח. זו הסיבה שאימי התעקשה לקרוא לי בשם הזה- לונה."
ביש ניסה לעודד אותה. ואז אמר דבר מפתיע: "האמת, אני נורא אוהב שקוראים לנו על שם משהו מסויים זה אומר שיש לשם שלנו משמעות. גם אם זה דבר רע. לא יודע, אני אוהב את זה."
"לנו?" שאלה לונה בבלבול.
"כן, קוראים לי ביש על כך שסבתא נפטרה ביום הולדתי. לכן אני ביש- ביש מזל על אותו היום" הסביר בש והביט בשמיים הכחולים- שחורים היפים למראה כאילו בתקווה למצוא שם את סבתו ולונה הצטרפה אליו בבהיה.
שניהם השתתקו לזמן מה, הסתכלו אחד על השני והתנשקו. הסיטואציה הייתה כל כך מושלמת כך ששניהם לא האמינו שזה אמיתי.
זה היה טוב מדי. לא הגיוני שזה יהיה טוב באותה הרמה שזה היה.
פתאום נשמע קול. קול מוכר ומעצבן "ידעתי פשוט ידעתי. טוב.." ג'ים אמר עם הטלפון שלו ב'היכונו' לטיפול בעניין.
"השיחה הבאה שהמכשיר הזה יקבל יהיה לאבא שלך שיחזיר את הכסף שקיבל החודש" איים ג'ים.
ללונה לא באמת היה אכפת מהכסף, היא יכלה להסתדר.. איכשהו. אבל מה שבאמת הפחיד אותה היה פרצופו של אבא שלה כאשר יגלה שלא עמדה בהבטחה שהקציב לה.
"לא! בבקשה! אל תתקשר לאבא!"
YOU ARE READING
שתיים על הכוונת
Adventureלפני שנים רבות, כשהעולם עוד היה תוהו ובוהו, כוחות האופל יצרו את לילית אשר מדמה נוצרו הערפדים המרושעים. לאחר זמן מה, כשנמאס לכוחות האפלים ממנה, יצרו גם את בני האדם שיצאו עם חוש צדק חזק יותר ממה שהכוחות ציפו... יום אחד אולדין בן האנוש, ערך ניסוי על ח...
