שתיים על הכוונת

פרק 44- קייסי עם עבר עצוב במיוחד ו.. מסיבת הפתעה?

"טוב אממ.. מה שקרה בעצם זה ש..  אישה צעירה קיבלה אותי בברכה. קראו לה נראלי.. אממ.. " קייסי חשב. "גברת ג'ונסון.. אני חושב" "היא הייתה אלפית אדירה! היא תמיד ממש ממש דאגה לי! והייתי מאוד מאושר איתה!"
"אז מה לא בסדר?" ביש היה חיוור ומבולבל.
"הבעיה היחידה הייתה שגברת ג'ונסון הייתה הבת של פרופסור —"
"הבנתי.." ביש אמר בעוד מחבר את חלקי הפאזל.
"אני זוכר את אותו היום ברור כשמש" המשיך קייסי. "זה היה בשבוע הראשון שגברת ג'ונסון טיפלה בי. מסתבר- שבכל סוף שבוע היא מארחת את אביה לארוחת הערב. גברת ג'ונסון אמרה לי להתלבש יפה לארוחה ושאביה הוא אדם קפדן. כמובן שעשיתי כל דבר ממה שביקשה ממני. אך זה עדיין לא סיפק את אביה פרופסור—." "הוא פשוט שפט אותי לגבי הכל!" אמר קייסי במבט די מטורף. "ולבסוף. הוא ביקש מגברת ג'ונסון לקחת אותי למקום עבודתו. כאילו.. אני רק בן 14 מה אתה רוצה ממני??"
"צודק" ביש אמר.
"גברת ג'ונסון הניחה שאביה יודע מה הוא עושה. אז ביקשה ממני ללכת."
"ואז באותו היום גיליתי שפרופסור – שם לב להיותי ערפד ומטרתו הייתה לחלוטין אחרת מללמד אותי על יסודות הלימוד" קייסי נאנח. "ואז פגשתי אותך!" חיוך עלה על שפתיו. "היום המאושר בחיי!"
ביש לא ממש ידע מה להגיד. הוא רק חייך חיוך גדול. ולבסוף אמר "אני שמח שהעניין נפתר" ואז נזכר בדבר שרצה לשאול את קייסי.
"קייסי?"
"מה?"
"יש לי שאלה" "מדוע שיקרת לגון לגבי העבר שלך? מה שאמרת באותו היום לא תואם."
"טוב.. לא רציתי לשקר. אבל העדפתי שלא תגלה על העבר שלי (כפי שאתה כבר יודע). מצטער שחמקתי מכך. בנוסף- יצרתי סיפור שיגרום לגון לחבב אותי למעט. נראה שבקטע הזה הצלחתי" קייסי גיחך.
"נכון!" ביש אמר וצחק גם הוא.
"אז שיקרת גם לגבי הכוח שלך?" שאל ביש.
"לגבי כוחות הריפוי? לא שיקרתי"  "אם היו מכניסים אותי לאקדמיה בכדי באמת שההפוך לאביר- כנראה שהייתי עכשיו ביחידת הריפוי. אבל אני רוצה להשתפר ביחידת המחשבים יחד איתך!" קייסי חייך.
"אבל.. מה אם הסיפור שסיפרת היה גורם לפעולת נגד נגד אחייך?" שאל ביש.
"לא באמת אכפת לי.." "כלומר.. לא אכפת לי יותר מאחיי"
"מאריל נמצא כאן" אמר ביד בלי הרבה רגש.
"מה? ברצינות?" קייסי לא הבין מדוע הוא כאן.
"עכשיו תורי לשאול" אמר קייסי.
"אממ?"
"תאמר את האמת. מתי ששמעת על מה שאירע. מה הרגשת? פחדת? התעלמת? החשבת זאת כהגיוני ולגיטימי?"
"פחדתי. נבהלתי." הודה ביש. "אבל מה שחשוב זה מי שאתה עכשיו. נכון?" חייך ביש ועיניו של קייסי זרחו אל שמי הלילה.
"בבקשה תחזור" ביש הושיט אל קייסי יד בכדי לעזור לו לקום.
קייסי קיבל את ביד, חייך ואמר "אתה צודק" "אני מניח שכבר התגעגעתי אלייך וללונה ושאר הכיתה. אפילו לג'ים באיזשהו מובן."
"הוא השתנה. הוא נהיה ממש נחמד"
"מה באמת?!" שאל קייסי בעוד מנסה להריץ סרטים שבהם ג'ים מתנהג באופן נחמד ללא הצלחה.
"טוב.. אני לא ממש יודע בעצמי. גם לי זה נשמע בלתי יאמן. אך לונה סיפרה לי. אז אני מניח שזה נכון." הסביר ביש בעוד השניים יוצאים מהמקום בכדי לחפש את לונה.