שתיים על הכוונת

פרק 59- טוויסט בעלילה

"ביש" אמר קייסי בלי להסתכל עליו. הם עמדו בדיוק אחד מול השני. קצת קרוב. "אכפת לך שנדבר ביחידות?"
"אממ.. לא אכפת לי" אמר ביש וסימן לשניים להתרחק.
ג'ים שנא את העובדה שהוא צריך להיות תקוע עם ווילאם וניסה להתרחק ממנו, אבל אז ווילאם אחז בידו של ג'ים בחוזקה, הוא פחד להיות בארמון לבד- וזה מנע מג'ים להמשיך לזוז ממנו או לנשום.
קייסי עדיין לא הסתכל על ביש, ביש תהה מה קייסי רוצה ממנו, "הוא רוצה לדבר ולא אומר דבר" חשב לעצמו.
"תראה, קייסי, זכיתי במקום הראשון בV.S" ביש ניסה להראות לקייסי את המדליה, לפחות כדי שירים את ראשו. זה בהחלט תפס את תשומת ליבו
"מה עשית על הV.S??!" קייסי אפילו לא היה צריך להסתכל במדלייה כדי להרים את ראשו. רק העובדה שביש קרא לספינה V.S ולא 'הספינה הזאת שעל ים פיסד' הספיק להביא להרמת ראשו.
"טוב.. אמממ.." ביש ניסה לחשוב מה להגיד. "רציתי פשוט לחזק את הקשר שלנו" ביש גיחך. "אה, וגם להכיר אותך טוב יותר. " "מסתבר שזה עבד!"
"כן? מה אתה יודע עליי עוד?"
"שאתה ממש אדיר וחזק!"  עיניו של ביש נצצו.
"לא ידעת את זה כבר קודם?" קייסי השתחצן. וביש צחק.
קייסי שוב השפיל מבט, אבל הפעם אמר משהו "ביש, באמת התגעגעתי אלייך".
הטון של קייסי העביר בביש צמרמורת עמוקה. הוא רצה להגיד לו "גם אני באמת התגעגעתי אלייך". הוא חשב ובסוף באמת- כך הגיב.
"קייסי אני–" ביש ניסה לתרץ את כל הזמן שלא הצליח להיות איתו. הוא באמת הצטער על התקופה הזאת. הוא הזניח את קייסי ליותר יותר מדי זמן.
לפתע קייסי נישק את ביש בלחי. זה הצליח לשתק את ביש לגמרי. כמעט כמו השיתוק שקיבל מהשוק שלונה וג'ים הם זוג, לפני המיונים לבית הספר. ההשוואה גרמה לביש להיזכר בכל מה שעבר וזה גרם לו להרגיש אשם. הוא ממש בקושי שם על קייסי.
ביש שם יד על לחיו. "קייסי, מה אתה–"
"מצטער.." לקייסי לא היה ממש מה להגיד.
"קייסי אני– אני מצטער" ביש יצא משם בריצה.
"מה לעזאזל זה היה עכשיו?!" ביש לא ידע מה לעשות. הוא היה פשוט בהלם. ואז הוא הבין סוף כל סוף- קייסי היה מאוהב בו, וביש פשוט הדחיק אותו כל פעם מחדש. הוא הרגיש אבן גדולה וכבדה שכאילו מושכת אותו מטה, הוא התכופף במאמץ. "אני לא יעשה את זה שוב. אני לא אעלם לו שוב" חשב ביש לעצמו וחזר בריצה, כמעט אותה ריצה שבה ברח.
הפעם קייסי ישב בפינת המסדרון. ביש ניגש אליו.
"מה אתה צריך?" קייסי שאל את ביש בלי הרבה חשק ובלי להחליף מבט.
המשפט הזה די העליב את ביש, "יכול להיות שקייסי חושב שאני פשוט משתמש בו וזהו זה?" המחשבה הזו החרידה את ביש. הוא כמעט החוויר כשקייסי שאל אותו זאת. לבסוף הוא ענה "לדעת מה קורה איתך.."
"אני צריך אותך אידיוט, אני לא צריך מדלייה שתוכיח את זה, לא היית צריך ללכת לספינה, היית צריך לבוא להיות איתי. באמת התגעגעתי" ראשו של קייסי הונח על ברכיו, לא היה בו הרבה עניין להסתכל בביש.
"אני מצטער קייס" ביש נזכר שמזמן לא קרא לקייסי בכינוי החיבה שלו, בעצם- הוא מזמן כבר לא קרא לו.
"עכשיו פתאום אני מבין את כל מה שעובר עלייך. וזה עושה אותי עצוב." ביש קם.
מילותיו של ביש גרמו לקייסי להרים את ראשו.
ביש הושיט את ידו. "תתן לי עוד הזדמנות?"
קייסי לקח את ידו של ביש, לעומת הפעם הראשונה בה נפגשו, הפעם קייסי היה בטוח שזה לא אמצעי לבדיקה אלא כנות אמיתית.
ביש עזר לביש לקום וחיבק את קייסי. "אני מצטער שהייתי כל כך אנוכי עד עכשיו" אמר בקול רך. פניו של קייסי התמלאו סומק.
"ההתנצלות שלך לא כזו חשובה למרות שהיא די משמחת.. העיקר שאתה כאן פשוט.."
"הבנתי את זה" אמר ביש ונישק את קייסי לחיו. עברה בקייסי צמרמורת, הוא לא ציפה לזה. אך גם שמח מאוד. שמח מדי בעצם. אבל גם היה מובך מאוד- כך שלא יכל שלא להחליף נושא.
"טוב, אז אתה האלוף ה6" קרא קייסי בשמחה.
"לא, אני לא אלוף" אמר ביש בקול "בעצם לא אלוף בכלל. זה דו משמעי..." חשב לעצמו. "אני אלף גרוע. מעכשיו נותר רק לקוות שזה יהיה טוב יותר".
"מה זאת אומרת?" שאל קייסי.
"אני לא נלחמתי לכל אורך התחרות. בזבזתי את הפסילה שלי בשביל הקרב האחרון."
"טוב.." קייסי גירד בראשו, מתקשה להבין למה ביש עשה דבר כזה. "נגד מי נלחמת בקרב האחרון?"
"ריק" ענה ביש.
"הו כן! הוא היה מגניב!" התלהב קייסי. "אני חושב שהוא היה הקרב הכי קשה שלי. הוא היה רק בשנה בה עזבתי יחד עם אחיי. מאז שהשתלטנו על הספינה ועזבנו לא ראיתי אותו. אז לא הספקתי להכיר אותו הרבה.."
"כן אבל בטח הבנת עליו כמה דברים.."
"לא, לא ממש הספקתי, הורדתי אותו בבעיטה" גיחך קייסי. וביש גם צחק, מעט מזועזע.
במשך כל שאר השיחה השניים לא הפסיקו לצחוק ביחד.
ביש היה רציני לרגע, פניו הרצינו, "קייסי, אני ממש מקווה שסלחת לי, לא רק שאתה ממש שימושי אתה גם ממש מגניב וחמוד. מצטער שלקח לי זמן להבין את זה."
קייסי שוב הסמיק, הוא נהיה אדום לגמרי כך שהוא הצליח רק להוציא את צמד המילים "זה בסדר".
הסומק קצת ירד מפניו והוא הצליח לשאול "אז זה בסדר ש.. ת'יודע.. שנהיה חברים? כלומר.. בני זוג? אני לא ממש יודע איך להסביר"
ביש צחק "זה היה מובן" "ואל תדאג. מה שבטוח- לעולם לא נעזוב אחד את השני שוב."
קייסי היה מעט מאוכזב שהתשובה לא הייתה ברורה, הוא ידע שכל העניין עם לונה.. גם מסובך בפני עצמו ולא היה לו ממש נעים לשאול על כך.
"הכל בסדר גולד" נשמע לפתע הקול של ג'ים מרחוק. "תשאיר לי לטפל בלונה."
ביש וקייסי נבהלו יחד, "הו ג'ים, ממתי אתה כאן?" שאל ביש.
"אל תדאג, שמעתי בערך הכל"