"מה הוא עושה כאן אבא?" מילים לא יכולות לתאר את חוסר הנוחות שהמצב הזה שם אותי בו, אני יושב במושב השמאלי ליד החלון בזמן שאוסטין יושב במושב הימני, לגופו חליפה כחולה והוא נועל נעליים חומות מעור. בזמן שאני רק עם חולצה ובוקסר קצר. זה פשוט מביך.
"אל תהיה חצוף." אבא שלי מסתכל עליי דרך המראה, מתחיל להסיע את המכונית ומגחך לעצמו. הוא באמת לא רואה את המצב, אבל מצד שני לא יכולתי פשוט להגיד לו מה קרה ביני ובין אוסטין, הוא כנראה יהרוג אותו.
אני תמיד יכול לספר לו אחרי שכל העניין של התביעה יגמר, נכון?
נתתי לו מבט מפציר שיבין שהוא עדיין חייב לי הסבר. הוא נאנח מעט ונעצר ברמזור האדום של הצומת.
"רציתי לספר לך איך התביעה מתקדמת." משך בכתפיו. במשך כל הזמן הזה אני מרגיש את העיניים של אוסטין עליי. החלל ביני ובינו נהייה מתוח מעט, לא אהבתי שבחן אותי ככה.
"והוא חייב להיות כאן בשביל זה?" המשכתי לתת לו את הפנים הקשוחות שלו, הטון שלי בוטה אבל לא אכפת לי.
"משהו קרה בניכם שאתה ככה עוין כלפיו?" הוא נדרך פתאום, עיניו מביטות בי בצורה טיפה דואגת ואז עוברות אל הגבר שלידי.
"אה-" יופי, נהדר, מה אני עומד להגיד לו עכשיו?
"אוסטין אולי לך יש תשובה לתת לי?״ אבא שלי מעביר את המבטים שלו בין שנינו.
"זה שום דבר." אמרתי ברצינות, מתפרץ לפניי שהוא יספיק להגיד משהו מטומטם, מי יודע מה עובר לו בראש.
אבא שלי רק גילגל את עיניו והידק את אחיזתו על ההגה, הבנתי שהנושא עדיין בראש שלו אבל הוא מחכה לזמן המתאים לפתוח אותו, בטח לא מול אוסטין.
אני צריך לספר על זה לקרטר? לא באמת ידעתי אם זה רעיון טוב אבל מגיע לו לדעת, נכון?
נאנחתי בכבדות והצמדתי את ברכיי, מפנה אותם לכיוון הדלת ומסתכל דרך החלון. עברו כמה דקות של נסיעה עד שהגענו לפתע לפקק, נהדר. בית החולים נמצא בערך עשר דקות מאיתנו אבל לפי התנועה אני בטוח שזה יקח הרבה יותר מזה.
"מה שלום החבר שלך?״ הוא שואל בלי שום הכנה מוקדמת, הוא רציני? באמת? אני פשוט אהרוג אותו.
״זה לא עניינך.״
״איוון תהיה נחמד.״
אסטין צחק עם הקול העמוק שלו, מרים את ידיו בכניעה, ״אוקיי אני נכנע.״
הלוואי והיה לי את האוזניות כאן, אני אפילו לא זוכר איפה השארתי אותם, אולי ליד המיטה? או בתיק שלי? אני חייב לחפש אותם.
עברו עשרים דקות נוספות של שקט, אף אחד מאיתנו לא הוציא מילה מהפה והתנחמתי בזה, הבן אדם היחידי שרציתי לשמוע עכשיו היה קרטר, ואותו אני לא אראה בשעות הקרובות, לכן החלטתי פשוט לשלוח לו הודעה, מקווה שהוא יוכל לענות.
YOU ARE READING
Perfect opposites
Romance"האם זה כל כך קשה לך להבין שאני אוהב אותך?" אני מרחיק את בקבוק האלכוהול מידיו, "האם זה כל כך קשה לך לאהוב את עצמך?" _____________ הם שנאו אחד את השני בלי סיבה, אבל האהבה גרמה להם לשנוא אחד את השני אפילו יותר. הסיפור שלהם לא נועד לקרות, איוון היה נע...
