Perfect opposites

chapter 21

איוון מצא את עצמו שוב שוכב על המיטה הגדולה שבחדרו אשר הוצעה מחדש, מחכה לדלת המקלחת שתפתח והגבר הבלונדיני והעייף יצא ממנה, עטוף במגבת לבנה שכיסתה את מותניו ומטה בלבד, נותנת לנער בעל השיער החום והרטוב שסיים כבר להתקלח להנות ממראה שריריי בטנו וידיו שיכל להתמכר אליהם, הוא לקח את הטלפון שהונח על שידת חדרו, בודק בשעמום אם קיבל הודעות חודשות אך מופתע לראות שבאמת קיבל. הוא ראה את השיחה שלא נענתה מג'ייקוב ואת מספר ההודעות שהשאיר לו, מודיע לו על התכנון של כל החבורה להפגש היום בערב. איוון לא ידע מה חשב על זה, תהה לעצמו אם באמת באלו לגרור את עצמו למקום שרוב הסיכויים ימאס עליו אחרי חצי שעה והוא ירצה לברוח הבייתה. ויותר מכך, הוא יודע מי בטח יהיה שם, בנאדם שלא רצה לראות ובטח לא לשמוע, אבל מחשבה מעניינת עלתה לפתע לראשו, מחשבה שאמרה לו שהוא יכול להתנקם בקרטר, על זה שהוא נטפל עליו, על זה שהוא מציק לו, על הכל. הנער חייך לעצמו והתרומם על רגליו משכיבתו על המיטה, שולח לג'ייקוב הודעה שהוא יגיע הערב ושהוא לא צריך לאסוף אותו.

"אני יוצא הערב בריידן, אז תעיף את התחת שלך מכאן!" הוא צעק לגבר ששמע אותו מבעד לדלת המקלחת הסגורה וצחק לעצמו. בעל השיער החום זרק את המכשיר על מיטתו והתקדם אל חדר הארונות הגדול שלו, שולף מהמדפים בגדים שקצת לא תאמו למה שהיה רגיל ללבוש מחוץ לבית אבל לא היה לו אכפת, היה לו נמאס להסתיר הכל. הוא הפשיט את גופו למול המראה הגדולה שהתפרסה על כל הקיר שמולו ולבש את מכנס הג'ינס השחור שהיה צמוד, יותר מידי צמוד, יודע איזה עיניים בדיוק הוא עומד לתפוס הערב. לאחר מכן שם עליו חולצה לבנה וחלקה שכמעט כיסתה את כל ביטנו אבל השאירה כמה סנטימטרים חשופים. מעל זה שם ג'קט שחור שהתכוון להוריד כשיגיע לבית שבו יתרחש הכל. הוא חייך לעצמו, אוהב את מה שלבש, אוהב את זה שנתן לעצמו להתלבש כמו שרצה ולא כמו שציפו שיתלבש. הוא הלך לחדר שבו הגבר הבלונדיני עדיין התקלח ולקח מברשת שיער דקה שהונחה במגירה השנייה מתחת לכיור, מסרק את שיערו אחורה מספר שניות ושוטף את פניו.

"תנעל אחרייך בריידן." איוון קרא ויצא מחדרו, בידו נמצאים מפתחות הרכב שלו שלא הרבה לנהוג בו ואת גופו אופף הריח המתוק והרגיל של תחליב הרחצה שלו. 

__________

"איוון!" דלת הבית המוכר נפתחה, חושפת מאחוריה את דמותו של ג'ייקוב שנראה כאילו הספיק כבר לשתות כמה בקבוקים טובים של בירה אך עדיין נשאר צלול. הוא עטף את הנער באחיזתו שמחצה אותו ולא הייתה אופיינית לו ולאחר מכן נתן לו להכנס וסגר מאחוריו את הדלת. 

כהה השיער בחן את החלל שממזמן לא ביקר בו, את התקרה הלבנה, את המסדרון הקצר שהוביל אל תוך הבית, את הסלון הרחב שנגלה בפניו ואת בקבוקי האלכוהול שהונחו על האי במטבח. אוי לא. איוון כבר דמיין את עצמו מעביר את הפייה של המשקה החריף על שפתיו, את ראשו נלקח לעולם אחר ואת גופו משתחרר ברוגע, אבל הוא לא יכל לעשות את זה, לא בחברתם של האנשים האלו. לא כאן.