chapter 59

667 55 15
                                    



אני לא אשקר לעצמי, גם מעבר ענן הערפל שסובב אותי יכולתי להבין שיש לי בחירה, אם ללכת להתעמת עם קרטר או לחסום אותו לגמרי ממני. זה יהיה אנוכי, לא לתת לו להסביר את עצמו, או להעלם בלי להשאיר תשובות, אבל מצד שני, אין יותר מידי צדדים נסתרים במחזה שראיתי.

אולי קרטר לא ייחס לזה חשיבות, או שאפילו לא שם לב, או חיכה שלוסי תפסיק בעצמה. יכלה להיות לו סיבה, אבל לא משנה מה היה התירוץ שלו, הוא לא כיפר על הכאב שהרגשתי, על תחושת הבגידה. ידעתי שהרגשות שלי היו הגיוניים, ידעתי שהוא לא היה רוצה שהמצב היה הפוך.

כי אם המצב היה הפוך הוא ככל הנראה היה שובר לבחור שנגע בי את שתיי הידיים. הוא לא היה הולך ומשתכר, בורח. היה לו מזג חם ואי דחיית סיפוקים, ושניהם ביחד הפכו אותו למערבולת אחת שלמה.

אולי זה הייתה הבעיה שלי, שלא נלחמתי על מה ששלי, על מה שחשבתי והרגשתי. אולי הייתי צריך להיות יותר כמו קרטר. נכון?

אני כנראה אתחרט על הרעיון המטופש הזה.

"קום מייסון." הסתובבתי אליו. רואה אותו עדיין יושב על קצה המדרכה, בוהה בהשתקפות שלו במכונית שחנתה מולנו.

"ל-לאן הולכים?" הגבר השיכור ניסה להתרומם על רגליו, ידיו מחזיקות בשולי המדרכה בזמן שגופו מחפש יציבות. יכולתי להריח את האלכוהול שנדף משנינו, או שזה היה הבקבוק שניפצתי מקודם על המדרכה, אני באמת צריך להרים את זה.

"אתה נראה כמו אידיוט."

"ואתה נמוך." הוא כיוון אליי את האצבע שלו, השיער שלו נופל על פניו. שנינו היינו שיכורים מידי.

הבנתי שמיהרתי לצחוק עליו מהר מידי, כי ברגע שהתקדמתי אל השער שיווי המשקל שלי בגד בי גם. המחזה של שנינו מנסים להזדקף בכוחות עצמנו גרם לי לפרוץ בצחוק, שהלך והתעצם בצורה מוגזמת, עד שהבטן שלי כאבה כבר.

"מותר לי להרביץ לבנות?" החזקתי בכתפיים שלו, שומע אותו מצטרף אל הצחוק שלי בזמן שהביט בי בבלבול, מרים לעברי גבה.

הלילה עטף את שנינו, האורות היחידים שמילאו את החושך באו מהבית של קרטר ומשאר הבתים בשכונה.

"אתה נראה כמו אחת, אז נר-נראלי שכן?" לא הייתי צריך להקשיב לעצות ממנו.

כל העיניין הפך לשעשוע אחד גדול בשבילי מאותו הרגע. נכנסתי איתו אל החצר, שנינו מנסים להחזיק אחד בשני. אני רק מקווה שאף אחד לא הולך לזכור את המחזה הזה.

"איוון!" הוא צעק לתוך אוזניי, גורם לי להתפתל בכאב, לעזאזל, למה היה חייב לעשות את זה?

"אני פה לידך!" נזפתי בו כמעט, רואה כמה נערים מביטים בנו בשעשוע. נחמד לדעת שאנחנו מבדרים פה מישהו.

Perfect oppositesWhere stories live. Discover now