Perfect opposites

chapter 60

אני לא יודע איך הגעתי למצב הזה, טוב אולי אני יודע אבל המוח שלי לא מצליח לעכל את המהירות שבה הגעתי מלשתות אלכוהול עם ג'ייקוב במטבח אל ללרקוד עם נערה רנדומלית באמצע הסלון. אני רוקד איתה כאילו הייתה קרטר, המוח שלי משתה בי והראייה שלי כבר לא הייתה גורם במשוואה הזו. אבל כיף לי, אני לא זוכר את הפעם האחרונה שנהנתי ככה והרגשתי חופשי. ויודעים מה, לעזאזל אם זה רק מהאלכוהול, לעזאזל עם העובדה שהחיים שלי אומללים בכל רגע אחר. עכשיו אני בשמיים, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני.

עיניי סורקות את החלל, גופים חמים ומזיעים נדבקים אליי, ביני ובין הנערה שאפילו לא ידעתי את שמה או הצלחתי לתפוס את פנייה, אין מרחב בככל, העור שלי זז נגד שלה, ואלינו נצמדים עוד עשרות תלמידים שיכורים מידי. עוד מעט הלילה ירד אפילו יותר והמסיבה תתחיל להתפזר. אומנם עכשיו היא הייתה בשיא שלה, ולא התכוונתי לפרוש כרגע.

שחורת השיער שרקדה לידי הייתה כמעט בגובה שלי, הראש שלי מידי פעם נדחק אל שקע הצוואר שלה, זה כנראה היה הדבר הכי סטרייסטי שאי פעם עשיתי. אבל היא יודעת שאני הומו ושהריקוד הזה הוא רק בשביל להנות. היא נראית מחוקה לגמרי, כאילו מה שעובר מאחוריי עינייה נגרם ממשהו הרבה יותר חזק משתייה מופזרת של אלכוהול. היא זזה בצורה מדהימה והבושם שלה משולב עם הזיעה הטרייה שלה. אבל לא היה אכפת לי מזה, כולנו הזענו, כולנו היינו שיכורים מידי בשביל להבחין בזה.

אני מביט בעיניים הכמעט מהפנטות שלה, אני יכול להשבע שיש בה משהו אסייתי, העור שלה אלוהי, עומד על הגבול בין לבן לשזוף, העיניים החומות והבהירות שלה היו טיפה מלוכסנות, מעוטרות בריסים שחורים ועבים, פאק, רואים שהם טבעיים לגמרי. על שפתיים שלה היה אודם שכבר הספיק כמעט להמחק לגמרי, משאיר עקבות אחרונות. אני בטוח שאני הומו לגמרי? אני מתכוון, תסתכלו על קרטר, הוא היה עובר בין שניי המינים בקצב מסחרר, זה לא משהו לא הגיוני הרי.

אני ממשיך לזוז כנגדה, היא מהממת, זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אני כמעט מקנא כן? אבל למרות שהיופי שלה גרם לליבי להחסיר פעימה, היא לא גרמה לבטן שלי להתהפך, לא כמו שהגבר שלי גורם לי לרגליים שלי לרעוד.

היא מחייכת אליי, השיער שלה מבולגן, אני מניח שגם שלי. הידיים שלה עולות על מותניי, מטפסות בקצב מסחרר אל חזהי ואז אל כתפיי, היא מושכת אותי אלייה "אתה סומך עליי?" צעקה לאוזניי. המוזיקה הרגה לכולנו את עור התוף.

"ממש לא!"

"ובכל זאת? תהיה ספונטני, זו היום הולדת שלך לא?" התעלמתי מהבל הפה החם שלה שליטף את אוזני.

"זה יסבך אותי בצרות?"

היא מחזירה את עיניה אל שלי, נמצאת באופוריה מטורפת. זה הרגיש שרק שנינו היינו כאן, ושום גוף שהתחכך בנו לא שבר את קשר העין שלנו.