Perfect opposites

Chapter 40

היי לכולם : )
סוף סוף יש לי זמן לכתוב בתדירות גבוהה יותר ולעלות אז כתבתי בכל רגע נתון שהיה לי ביומיים האחרונים. מקווה שתאהבו את הפרק, משום מה היה לי קשה יותר לכתוב אותו, משהו בזרימה שלו לא עבד לי, אבל הצלחתי בסוף להסגר על משהו, אז אשמח לשמוע את דעתכם ❤️❤️ וכמובן אל תשכחו להצביע, אוהבת💕
המטרה לפרק היא 100 הצבעות
קריאה מהנהה☺️

_________________

השעה הייתה קרובה לשעת ערביים לפי האור שחדר מחלונות הסלון הגדולים וליטף את עורי. אני מריח את הריח המוכר והטוב שאהבתי כל כך, סורק בעיניי את חלל החדר בזמן שאירועי היום הקודמים עברו בראשי וגרמו לי להסתכל על זוג הידיים שנכרכו סביבי מאחור ולחייך. אני מתכרבל עוד אל תוך חזהו שפגש בגבי עכשיו ולוקח את השמיכה מעט אליי, עוצם את עיניי בחזרה ונהנה מחום גופו שהיה יותר טוב מכל אמצעי חימום אחר. החיוך נשאר על פניי ובגופי שוררת שלווה טהורה שהרגיעה את כל שריריי והורידה את המתח מהם.

לא רציתי לזוז מכאן, רציתי להשאר בזרועותיו החזקות והעוטפות לנצח, להרגיש את הביטחון שלו ולדעת שהוא איתי. אהבתי להיות ככה, למרות שריח האלכוהול עדיין חמק אל תוך אפי מידי פעם והזכיר לי את החלקים הפחות טובים של היום. אבל אותה תקווה שג׳ייקוב השאיר בתוכי כשעזב נשארה בי, ואני לא מתכוון לעזוב אותה, בטוח שקרטר יחשוב גם הוא ככה שיתעורר.

רציתי לראות את פניו, מרגיש מעיין געגוע קטן ולא מוסבר לתויו היפים אשר סורטטו בצורה כל כך מיוחדת, כאילו נועדו רק לי. סובבתי את גופי בעדינות אליו, מרגיש את ידיו עדיין עליי, הפעם על גבי. מבטי עלה אל ארשת פניו השלווה, אל עיניו העצומות ואל ריסיו השחורים אשר פגעו בעור לחייו שהיה אדום מעט. ליבי התחמם רק מלבחון את הגבר שיכולתי לקרוא לו שלי, הגבר שאלחם עליו ולא אעזוב כל עוד יגיד אחרת, הגבר שהיה צריך שיצילו אותו מעצמו, ואני הייתי מוכן לצאת למשימה הזו, כי לא משנה מה, אם בסוף אקבל אותו אהיה מוכן לעשות כל דבר.
אני מתקרב אליו ומניח את שפתיי קו הלסת שלו, שומע את נשימותיו החרשיות והחלשות ומשאיר קו של נשיקות רכות עד צווארו. הוא לא מתעורר, גם כשהעברתי את אצבעותיי על עורו בעדינות, מטה ממצחו אל שפתיו האדומות, מלטף באגודלי את זאת האחרונה ונאנח בשקט.

״מממ...בייבי...״ לאחר כמה דקות של שקט קולו אשר היה צרוד ונמוך נשמע לפתע בחלל הצר בנינו, צמרמורת נעימה עוברת מתחת לעורי, ובין רגע אני מרגיש את ידיו מצמידות אותי אפילו יותר אליו, ראשי עכשיו בשקע צווארו וידיי שלי סביב מותניו. הוא לא מוסיף לדבר, כנראה חזר לישון, וכך גם אני עשיתי, עוצם את עיניי ונשאר קרוב אליו, לעולם לא רוצה לעזוב.

———————————

בפעם השנייה שבה פתחתי את עיניי כבר נכחתי לראות שהגבר ששכב קרוב אלי הספיק להתעורר. גופי זז באיטיות בין מגעו, העייפות הפעם אוחזת בי חזק יותר ועפעפיי נהיים כבדים מרגע לרגע.