Perfect opposites

chapter 35

היי לכם

אז די התעכבתי עם הפרק כי שיניתי אותו יותר מידי פעמים, לא ידעתי לאן לקחת אותו, אז אני מקווה שתאהבו את מה שיצא. 

מטרה לפרק  היא 90 הצבעות

אוהבת:)

------------------

לא ידעתי מה היו התוכניות לעתיד שלי, אבי אמר לי שהתקשרו כמה פעמים מבית הספר כדי לדעת מה היה פשר ההיעדרות שלי אך הוא הצליח לספק להם סיבה מספיק טובה בשביל שיעזבו אותי בשקט. לא פתחתי את הטלפון שלי, לא רציתי גם, לא רציתי לראות את לוח השיחות הריק, שום שיחה חדשה משום בנאדם שהייתי חסר לו, שום בנאדם ששם לב שאני לא שם, זה לא עיניין אותי גם, לא ציפיתי מאף אחד להיות שם בשבילי, לא ציפיתי כדי שלא אוכל להתאכזב, הורדתי מעצמי כאב מיותר. לא יכולתי לסמוך על אף אחד גם אם הייתי רוצה. משך היום לא היה מיוחד יותר מידי, המשכתי לבלות במיטה שלי שהפכה לחברה הכי טובה שלי בזמן האחרון, מכירה כל שקע בגוף שלי ושומרת אותו בתוכה, אולם הפעם החדר היה מואר, קרני השמש חייכו אליי ובירכו אותי לשלום, מציפות את החלל וחוקרות כל פינה בו כאילו הייתה זו הפעם הראשונה שפגשו בו. האוויר הקר והרענן שזלג מבעד לחלונות הפתוחים עטף אותי והוציא את האווירה החנוקה ששררה בתוכי. אני שוכב על המזרן הלבן שהוצע במצעים חדשים ולבנים עכשיו, מביט בתקרה ומוזיז קבוצת שיער סוררת שנפלה על מצחי. הייתי שוב לבד, כרגיל, הדלת הפתוחה נותנת לכל אחד לעבור ולהסתכל, לצפות ולהצביע על היצור המוזר שהייתי. אהבתי את השקט, אהבתי את התחושה המוזרה שחלחלה בתוך בית החזה שלי, הייתי כוכב בודד בתוך חלל אין סופי, חסר תקווה במציאת כוכבים אחרים להסתובב סביבם.

אבי היה מבקר אותי מדי פעם, אומנם לפעמים התרכז יותר בעבודה שלו, אך עדיין דאג שאוכל את ארוחת הבוקר והצהריים שהגיש לי. לא שם לב לבן שהולך ונעלם, לנשמה האבודה שטעתה יותר מדי פעמים בדרך ולעולם לא תמצא את השביל חזרה הביתה.

הטלפון המשיך להביט בי מהרצפה הקרה, המסך השחור שלו קורא לי להדליק אותו ומאחר שאין לי שום דבר יותר טוב לעשות אני נכנע לקריאות שלו. רגליי יורדות מהמיטה וידיי נשלחות אליו, מחברות אותו למטען הקיר ועיניי צופות בצג נדלק. זרקתי אותו על המזרן ונשכבתי לידו, מחכה שיהיה בו מספיק סוללה כדי שאוכל להשתמש בו.

האם קרטר נכנע בליצור איתי קשר?

השאלה קפצה לראשי ואני לא הייתי מוכן אליה, לא הייתי מוכן להודות שאולי רציתי שלפחות הוא יהיה זה שידאג לי. אבל זה היה שגוי, ידעתי שכל מערכת היחסים הזאת רעילה, ובטח אחרי שלא עניתי לו במשך היומיים הראשונים הוא הבין את המסר שלו והפסיק להתקשר, הפסיק לשלוח הודעות, בטח עבר אל הבנאדם הבא. ומה עם מייסון? האם גם הוא לא שם לב להעדרות שלי? האם גם לו לא היה אכפת? טוב, לא יכולתי לצפות למשהו אחר.