Perfect opposites

chapter 13

קרטר: תסכים להפגש איתי עכשיו?

איוון: אני לא חושב שאני יכול עכשיו

קרטר: אתה עוד לא פנוי?

איוון הביט אל הצד השני של המיטה, אל בריידן שנצמד אל גבו, ידיו כרוכות סביב מותניו הצרות של הנער ומפשעתו נצמדת לאחוריו העירומים. הנשימות הכבדות והאיטיות שלו הודיעו לאיוון שהוא כבר ממזמן רדום ואחיזתו החזקה לא נראתה כאחת שבקרוב תשתחרר. עיניו החומות והגדולות שעוטרו על ידיי ריסים ארוכים ומלאים, חזרו להביט במסך שבהירותו הומנכה.

איוון: אני לא יכול..מצטער

קרטר: אני מגיע בכל זאת

איוון: מה?!? לא!

איוון הביט במבט חטוף וחושש על הגבר מאחוריו וניסה לתלוש את ידיו ממנו, גם אם קרטר לא ידע את הכתובת שלו, הוא לא רצה לסכן את עצמו, שלא תיהיה שום אפשרות שקרטר יגיע לביתו.

"בריידן, בריידן קום!" הנער הצליח בקושי רב לנתק את הידיים של הגבר השרירי ממנו, מתיישב על קצה המיטה ומנער אותו.

"מה קרה בייב.." קולו הצרוד והעייף נשמע, גופו מתמתח באיטיות בזמן שכל שריריו נחשפים בפניי איוון וגם חלק ממותניו הערומים שהשמיכה זזה מהם.

בייב..

איוון העביר את המילה הזו ללא קול בין שפתיו, מרגיש את הרעד שעבר בו, נזכר איך שנא את קרטר שקרא לו ככה ולא הבין מדוע הגבר שמולו משתמש בה. הרי הם היו כלום אחד בשביל השני, רק מערכת יחסים חסרת משמעות וכל קשר רומנטי. זו הייתה בהחלט הפעם הראשונה שאיוון שמע את השם הזה ממנו, והוא לא אהב את הרעיון הזה בכלל.

"אבא שלי כל רגע צריך להגיע, הוא נחת בארץ." איוון שיקר במיומנות, צופה בגבר במהרה פותח את עיניו ומביט בו. הוא לא שאל כלום, ידע שהוא לא אמור לשאול גם, אבל לשמוע פיסת מידע ולו הקטנה ביותר על הנער הייתה הפתעה בשבילו, והוא התאפק שלא לבקש עוד ממנה.

בריידן קם על רגליו, גופו הערום נחשף לעיניי הנער, ידיו לוקחות את בגדיו מהרצפה ואחריי דקה בודדה הוא כבר היה לבוש, עיניו מביטות בשובבות אל איוון לפניי שהתקרב אליו, נשק לו והלך.

שחור השיער ניער את ראשו מעט, יוצא מבהייתו וממהר לקחת את המכשיר הטלפון אל שתיי ידיו בחזרה.

קרטר: אני כבר בדרך

איוון: מאיפה לעזאזל יש לך את הכתובת קרטר!

קרטר: יש לי את הדרכים שלי

איוון: אני מאוד מקווה שהדרכים האלו חוקיות

קרטר: תרגע ילד, ביקשתי את הכתובת שלך מג'ייקוב

איוון: ג'ייקוב? ג'ייקוב חבר שלנו ג'ייקוב? איך הוא פאקינג נתן לך את הכתובת שלי