Chapter 39

1.9K 206 51
                                        

אני מוצא את עצמי מביט בו אחרי שהתרחק ממני עד הקצה השני של הספה, לא אומר לי מה קורה, שוב לא משתף אותי בכל המחשבות שרצות לו בראש. הפחד ממלא אותי שוב, פחד שהתחרט, שלקח צעד אחורה בזוגיות הלא מוסברת הזו.

"אתה יודע שאנחנו לא יכולים להסתיר שום דבר אחד מהשני נכון?" כל מה שנשאר לי הוא לחדור אל תוך עיניו ולצפות בו מחבק את רגליו אל תוך חזהו, מקווה בתוך עצמי שיכולתי לעזור לו, שהוא היה נותן לי לעזור לו.

"אני יודע, אני יודע." הוא מושך בשערותיו, ארשת פניו אטומה אך אני יכול לראות את היאוש והתסכול מבצבץ מבין תווי פניו.

"פאק..." נאנח, קורא אל האוויר ובכלל לא מחזיר לי מבט.

"קרטר." אני מתעקש שידבר איתי, כל כך נואש לשמוע ממנו לפחות משהו אחד קטן, חוסר הוודאות בתוך כל המצב הזה עמד לשגע גם אותי, ואני לא חושב שאני יכול לעמוד בזה יותר.

"אני לא רוצה להבריח אותך איוון." קולו נשמע לפתע בחלל, עמוק וצרוד אך כמעט בילתי נשמע, לא כמו שאני מכיר אותו. הוא מבהיל אותי מעט, אני לא יודע מה קרה לגבר שלפניי שנייה חיבק אותי בזרועותיו, הגבר שאמר שאני שלו.

"למה שתעשה דבר כזה?"

"כי זה מה שאני פאקינג עושה!" הוא מתפרץ ברגע שאני לא מוכן, קולו מתייסר וליבי כמעט יוצא אליו, רק תדבר איתי קרטר, לעזאזל, אני רק רוצה לשמוע אותך.

"אני מתאהב בך..." הוא לוחש שוב

"אני אבדוק כל רגע איפה אתה ואני אתקשר חמש פעמים ביום כדי לשאול אם אתה בסדר." עיניו מביטות בי במעיין בושה, כאילו דבריו הם האמת שמשפילה אותו מולי, הכביסה המלוכלכת שלו שהוציא לבחוץ.

"אני אאבד את זה כשמישהו יתקרב אליך, אני פאקינג לא אעזוב אותך כדי לא לתת לך ללכת. אני אחשוב עליך כל דקה ואפתח פרנויות.." הוא מתרומם ממקומו ונעמד, נראה כמו אדם שכל רגע אמור לנוס על חייו, כשמה שהוא בורח ממנו כל הזמן הזה הוא רק העבר שלו, השדים שלא מוכנים לשחרר את אחיזתם ממנו.

קרטר-" אני ממהר לדבר כי אני יודע לאן השיחה הזו ממשיכה אך הוא קוטע אותי. "אני-" הוא נאנח לרגע, מסיט את מבטו וחוזר למשוך בשערותיו.

"זה מה שאני עושה איוון..." קולו נשבר ודמעות בוגדניות בודדות מתחילות לרדת על לחייו. הוא לא מביט בי, רק עוצם את עיניו ומקווה כמוני שהכל יגמר.

"בגלל זה התרחקתי ממך. בגלל זה התנהגתי כמו אדיוט ובגלל זה שיגעתי אותך, בגלל זה אני עדיין משגע אותך, אני לא יודע מה לעשות איתך, אני לא רוצה שזה יהיה מאוחר מידי ותפגע." הוא ממשיך ואני יכול לשמוע את הגוש שמצטבר בגרונו. הכאב שלו מתחיל להכאיב גם לי, קשה לי לראות אותו ככה.

Perfect oppositesWhere stories live. Discover now