Perfect opposites

chapter 15

*אזהרת סמאט*

אני מזהירה, לפרק הזה יש אזהרת סמאט, כל הפרק יהיה סמאט וזה לא משפיע על העלילה לכל מי שלא אוהב לקורא או לא מתחבר.

וסליחה על העיכוב אבל אני מבקשת תקראו את ההודעה ולא תדלגו עלייה🙂

קריאה מהנה

נקודת מבט איוון: (לחלקכם שרציתם)

"תורך בייבי."

הוא הוריד אותי על הברכיים והרכין את פניו למטה. בהתחלה הוא העביר את שפתיו על שפתיי, מתגרה. הרגשתי עייף, אך לא מהעייפות שהתישה את גופי, אלא אחת כזו שמעייפת את ליבך, עייפתי מלהסתיר את עצמי, עייפתי מלשקר לכולם, מאסתי במשחק הזה שקוראים לו החיים. ועכשיו, ברגעים האלו צמוד לקרטר, הרגשתי כאילו אני לא צריך להסתיר יותר, לא לידו, לא כשאני איתו. הוא היה נראה כמקבל את העובדה הזו, מקבל את זה שכנראה אני לא מי שהוא חושב שאני,  גם אם לא הבין בדיוק עדיין מה אני. הוא פיסק את שפתיי עם הלשון שלו וחדר לתוך פי, לא חשבתי לרגע להתנגד לו. התנשקנו במשך זמן רב, עד שהנשיקה התחילה להרגיש טבעית והפה שלו התחיל להרגיש מוכר, כאילו זה הוא שהולך לישון לצידי כל לילה, כאילו זה הוא שפותח את הבוקר שלי כשמגע שפתיו עובר על כולי.
הוא נגע בגוף שלי בזמן שנישק אותי, לחץ וצבט, ליטף את הזקפה החדשה שלי והשמיע אנחות של הנאה. הקולות הצרודים והנמוכים שבקעו מהגרון שלו הפכו ברגע לצלילים האהובים עליי, רציתי לשמוע עוד מהם, רציתי לגרום לו להרגיש כל כך טוב, רציתי, להיות טוב בשבילו. למרות שלא ידעתי איך. ''כל כך טוב בייבי..'' הוא לחש לאחר שהפסיק את הנשיקה, ידיו על פניי, עיניו מול עיניי. עוד נשיקה על השפתיים, הפעם בלי לשון. הטעם שלו שחה בתוך הפה שלי, עדיין הרגשתי את הלשון שלו בפנים. כאילו השאיר בי חותם, חותם שלא ירד לעולם. תהיתי למה הטעם שלו הרגיש כל כך טוב, מעיין שאריות של מנטה ומעט טעם מר של סגריות. אבל אהבתי את זה, ורציתי עוד מזה, ועם התקווה לעוד בא הפחד, הפחד שברגע שזה יגמר, קרטר יראה את זה כסטוץ טוב שהיא ונגמר וישר יעבור ליעד הבא. הרגשתי אותו מפעיל מעט לחץ על הראש שלי, מוריד את ראשי ללמטה, פניי מול המפשעה שלו. בזמן שליטף את לחיי בעדינות חשבתי שאני מסוגל להירדם ככה, למרות האדרנלין שזרם בגופי ולמרות הזקפה והרטיבות שבין רגליי ששיגעו אותי, היה משהו מנחם ומרגיע ביד שלו. אצבעותיו עוברות בין שערותיי בזמן שראשי נח על בטנו התחתונה, מבטו עליי ונשימותיו המהירות נשמעות בחלל. עצמתי את עיניי עד שהחלטתי להתחיל לפעול, ידי עלתה אל הבליטה המטורפת שלו שנראתה כאילו סובלת מאוד מבד הג'נס שלחץ עלייה, ופתחתי את רוכסן הברזל, בבת אחת מושך את מכנסיו למטה עם קצת עזרה ממנו ושומע את אנחת ההקלה העמוקה שלו. ''תיגע בו.'' הצרידות בקולו שלחה עוד זרמים מהירים ומרטיטים אל המפשעה שלי ומשהו בטון המצווה שלו רק הפך את כל העיניין שבין רגליי לרטוב יותר. העלתי את עיניי אליו, רואה ששלו עצומות וראשו מופל אחורה בזמן שידו עדיין על ראשי. שפתיו העבות פתוחות מעט כשאנחות הנאה גרוניות נפלטות מבין שתיהן. הרמתי את ידי והנחתי אותה על המפשעה שלו, לתודעה שלי מתחילה להכנס העובדה עד כמה שהוא גדול. אצבעותיי הדקות ריפרפו על הבליטה הענקית ועיניי נפערו מעט. הבוקסר השחור עדיין כיסה את האיבר שלו ונראה שכל האיטיות המכוונת שלי מתחילה לשגע אותו. המשכתי להביט בו לכמה שניות לפניי שהורדתי מעליו גם את הבד השחור. קרטר הספיק להישען על גב הספה ולהוריד את חולצתו, לעיניי נחשפו השרירים המחוטבים שלו שמעולם לא זכיתי לראות. לקרטר היה גוף שרק עכשיו כשבחנתי אותו הבנתי למה אף אחד לא נשאר אדיש אליו. לא שאי היה אפשר להבחין בשרירי הזרועות המטופחים שלו מבעד לחולצות הטישרט הצמודות שנהג ללבוש אבל עכשיו כחלק גופו העליון נחשף מולי במלואו, הרגשתי את ליבי מחסיר פעימה ואת ראותיי משתנקות לרגע. שרירי הבטן שלו גרמו לי עוד שנייה לגמור שנית גם מבלי לגעת באיבר שלי, והקעקועים השחורים שכיסו כמעט את כל זרועותיו וחלק מחזהו גרמו לו להראות מסוכן יותר, שולט יותר, ואני, רק התפללתי לאלוהים שהרגע הזה לעולם לא יגמר. הרגשתי בר מזל ומטומטם באותו הרגע, איך לא עשיתי את זה איתו קודם, איך עמדתי בפניו והעדפתי לשמור את סודי. אך ברגע גם עיניי ירדו אל הכלי העצום שלו, נפערו בבת אחת. היה לו איבר עצום, ובתור אחד עם מעט ניסיון, לא האמנתי שאפגוש בגודל כזה אי פעם. קרטר הבחין בהלם שלי וכל מה שעשה זה לפלוט צחוק גרוני וצרוד שהמיס אותי.