Perfect opposites

chapter 29

המטרה לפרק היא 90 הצבעות, קריאה מהנה❤ (יעלה היום עוד פרק:) )

הפרק עושה בעיות אז פשוט תתעלמו אם הטקסט זז הצידה או משהו

___________________

המשך היום עבר בשקט גמור, בעצם, יותר מידי בשקט. אחרי שסיימתי את יום הלימודים נסעתי עם אבי לבית, אכלתי איתו ארוחת צהריים ובערב הסכמתי לשבת לצפות איתו בסרט. מבריידן לא שמעתי מילה, הנחתי בגלל הסיבה שידע שאבי בארץ והרי מה יש לי לדבר איתי אם זה לא לסקס נכון? אני יודע שאני מפענח את המעשים שלו יותר מידי, הרי שנינו הסכמנו על הקשר הפתוח וחסר המחויבות הזה, הוא לא צריך לדאוג לי מעבר לזה. גם מהגבר השיכור לא זכיתי לשמוע, אך גם לא ציפיתי, בטח עדיין ישן שעות הצהריים אחרי שהתעלף מכל האלכוהול ששתה.

הוא עדיין לא אמר לי מה פשר הדבר שקרה בבית שלו, מסתיר את זה, לא רוצה שידעו על החולשות שלו. תהיתי לעצמי האם זכר את הערב, או האם בכלל ייסל אליו חשיבות. לא הצלחתי להבין אותו, ואיני חושב שיש בי את הכוח גם כשאני עדיין מנסה להבין את עצמי.

תקרת החדר הייתה הדבר היחיד שעיניי נחו עליו בשעה האחרונה, סורקות אותה כאילו הייתה תקרת כוכבי הלילה בעצמה. השינה התחמקה ממני, ברחה כאילו הייתי המפלצת מהסיוטים שלא הייתה מוכנה להכיל למרות העייפות הנוראה ששררה בגופי. עשרות מחשבות רצות בראשי, מחציתם נשכחות ברגע שאני עובר לבאות, חסרות חשיבות, הלב שלי מדחיק הכל אך גם לא יודע מה הוא מדחיק, מרגיל את עצמו תמיד להרגיש כאב גם כשאין סיבה. 

הנשימות שלי ממלאות את החדר, מהוות לי חברה יחד עם השדים שרקדו בראשי וניגנו את אותה מנגינה מחרידה, ואני מפחד, כי אני צועק להם שילכו והם מתעלמים, האם בכלל יודעים על קיומי? או שהם נהנים מלמרר את חיי, והאם הם חלק נפרד ממני או שהשדים האלו הם אני עצמי? האם אני זה שמכניס אותם לחצר האחורית שלי? 

והדמעות ממזמן כבר לא יורדות, אני נהנה מהתחושה הריקה שממלאת אותי, נהנה להרגיש מת מאשר להרגיש את הכאב שורט אותי כל פעם מחדש. וזה דבר שלמדתי כבר במשך חיי, לא לשים זין על כלום כדי לא להפגע אחר כך, כי ברגע שזה קורה לך יותר מידי אתה מבין את זה, וזו התרופה היחידה שתוכל למצוא. 

אני שומע לפתע את רטט הטלפון שלי אשר נח על שידת החדר שניצבה על יד המיטה שלי, תוהה עם עצמי האם להרים את עצמי כדי לקחת אותו או שזה בכלל לא חשוב. אני נכנע לבסוף בקרב שלי עם עצמי וגורר את גופי לקצה המיטה הארוכה, שולח יד אל עבר המכשיר המתכתי והיקר ומסכו נדלק ברגע שישב בידי. 

הודעה חדשה ממייסון

איני יודע למה הוא ער בשעה המאוחרת שרק עכשיו הבחנתי בה. פתחתי את מסך הנעילה וקראתי את הטקסט ממנו