Perfect opposites

Chapter 41

לא הייתי פה נצח אז אין מטרה מאחר שלא חושבת שנשאר כאן מישהו

תהנו:)

——————————-

27/10

איוון צועד על רחבת בית הספר עמוסת התלמידים, כמעט טובע בין כל הנערים ונעלם מעיניו של הגבר אשר ישב במכונית השחורה שחנתה מול השער הכסוף והפתוח לרחבה ורצה לרדוף אחריו ולהחזיר אותו ישר לזרועותיו. איוון כמעט שכח מה זה להיות עטוף בין כל כך הרבה אנשים שלא מבינים אותו, שכח איך זה מרגיש להיות מחוץ למגע המנחם והמרגיע של קרטר, שכח מה זה להיות לא לבד אך כל כך בודד, וזה היה הדבר האחרון שרצה לפגוש בו אחרי שבילה את כל השבוע האחרון עם הגבר שלו, כאילו הזמן לא רודף אחריהם, כאילו כל הבעיות נשטפו יחד עם זרם המקלחת החם ששטף את זיעתם אחרי שעשו תחתיו אהבה ודמעותיו של איוון שוב ירדו על פניו.

הנער העייף המשיך להרכין את ראשו בדכדוך ומצא את עינהם של כמה ילדים שסרקו את דמותו האדישה. לא היה לו אכפת, לא עוד, מבחינתו אנשים יכולים לשאול כמה שאלות שרק ירצו, אותו זה כבר לא מעניין.

אחרי שהגיע לכיתה מייסון כבר הספיק למצוא אותו, מתיישב לידו בשולחן שקרא לאיוון לישון עליו וגם הוא כמו שאר הילדים סרק את שיערו והחום הפרוע שנפל על פניו, את עיניו שהיו כמעט עצומות ואת פיו החתום שלא היה נראה כאילו עמד להפתח ולדבר בקרוב. אז מייסון נשאר בשקט, לא דיבר, והנער הקטן והעייף מעולם לא העריך אותו יותר כי ידע כמה הגבר הגבוה והחייכן רצה לתחקר אותו אבל לא עשה זאת.

איוון לא הספיק לחשוב יותר מידי לפניי ששמע קול נשי ולא מוכר לידם, לא מתאמץ להרים את עיניו ולראות את הנערה נמוכת הקומה ובהירת השיער ששיחקה בבד החצאית שלה והביטה בעיניים מלאות חום והערצה במייסון. הוא רק נאנח בחירשיות והפיל את ראשו אל השולחן שמתחתיו.

״אולי כדאי שאביא גם את איוון.״ הנער לפתע שמע קול שכן הכיר, והוא לא אהב את הנושא הלא ידוע שהשיחה הזו הובילה אליו. הוא הרים מהר את עיניו הכבדות אל חברו והעביר אותן לאחר מכן אל הפנים החדשות שלא ראה לפניי זה. הוא התכוון לפתוח את פיו ולמחות על הדברים שהגיעו לאוזניו אך אותו קול עדיין ומעט גבוה נשמע שוב וקטע אותו.

״אולי עדיף שהוא לא יבוא.״ עינייה הכחולות והמושלמות מידי של הנערה הביטו בו לרגע בסלידה מעטה, כאילו הנוכחות שלו הפריעה לה מהרגע שפגשה בו. איוון היה כל כך עייף שאפילו דברייה לא הטרידו אותו והוא חזר להסיט את מבטו אל מייסון ועטה על פניו מבט מבולבל.

״מה הבעיה שאיוון יבוא?״

״אולי קודם כל תגידו לי על איזה מקום אתם מדברים לפניי שאתם מגרשים אותי משם?״

״סתם מסיבה ביום שישי.״

"אני אוותר.״

״זה פשוט שסקוט מארגן אותה.״ הנערה לבסוף פלטה בכבדות, נאנחת ומביטה במייסון במעיין תחינה שיבין אותה. שניי הנערים עכשיו הבינו מה היה כל העיניין, עצם הנוכחות של איוון במסיבה של הבריון שמנסה כל יום למרר את חייו לא תביא תועלת לאף אחד, אך איוון גם לא רצה להגיע אלייה, ולפניי שכל אחד אחר יאמר משהו הוא דחה את ההצעה לא הצעה ולקח את ראשו בחזרה אל השולחן, שינה קצרה בהחלט לא תזיק לו.