Perfect opposites

chapter 61

קרטר

הבטתי על איוון ששכב על המיטה שלי. השיער שלו עדיין מעט לח מהמקלחת של אתמול בלילה, לגופו בוקסר שחור וחולצה לבנה שלי. אני יודע שאני תמיד קורא לו ככה אבל הוא באמת נראה כמו מלאך. המלאך שלי. חשבתי שוב על המילים של אתמול, על איך שרק האלכוהול גרם לו לשפוך את כל מה שהיה לו על הלב. אולי היה בזה משהו אחד טוב. אבל רציתי שיהיה יכול לדבר איתי, ככה, בפתיחות, ולא רק בגלל שהוא שותה. לא ריחמתי עליו, או חשבתי שהוא רעיל, דרמטי או לא טוב בשבילי. כל הדברים האלו שהוא חושב על עצמו. לא היו נכונים. אמנם ידעתי למה הוא חושב אותם, וזה בסדר, אני אוכיח לו אחרת. זה נכון שיש לנו על מה לעבוד, הרבה על מה לעבוד, וזה יקח זמן ואנחנו ניפול לעוד מכשולים בדרך. העיקר שנפתור את זה, אנחנו חייבים לפתור את זה.

עבדתי משמרת בוקר למרות שכמעט אחד אחד לא מגיע לבר בשעות האלו. זו אמורה להיות משמרת קלה ושקטה. הלוואי שיכולתי להביא איתי את איוון. הוא עדיין לא התעורר אבל אני הייתי צריך כבר ללכת. נישקתי אותו על המצח ושלחתי לו הודעה שהלכתי לעבודה. לא לפני שהשארתי לו בקבוק מים עם חבילת כדורים על יד המיטה.

הבית של ההורים שלי היה נהדר, באמת, אבל לא יכולתי להיות במקום הזה יותר, הייתי צריך את המרחב האישי שלי.זה שלא תלוי בגודל של הבית. אני ושון משכירים דירה שנראית שונה מאוד מהמקום שגדלתי בו, וזה בסדר, העיקר שאני דואג לעצמי ומשלם על כל דבר בכוחות עצמי. יכולתי להסתמך על הכסף של ההורים שלי, זו הייתה האופציה הקלה ביותר והמסוכנת ביותר, היינו ביחסים טובים אבל ההורים שלי היו הפכפכים מידי, לא התכוונתי לקום בוקר אחד ולגלות שהם חסמו לי את החשבון בנק והאשראי. לכן הייתי צריך כסף משלי.

הייתי צריך לבקר את אחותי אחרי העבודה, היא במגמה טובה של שיפור, מתפקדת טוב יותר ויותר מיום ליום. החברות שלה תמיד דואגות לה ובאות לבקר אותה, אז אני יכול לנשום קצת יותר לרווחה, יודע שהיא בידיים טובות. מעבר לכך ההורים שלי מבקרים אותה רוב הזמן ודואגים שתקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר.

הערב הקודם לא הלך בצורה שחשבתי שילך, אולי איוון באמת לא היה מוכן לכל האנשים האלו והרעש מסביבו, הייתי צריך לדעת את זה ושנאתי את עצמי שגרמתי לו להגיע למצב הזה. לא חשבתי שהוא הטיפוס הקנאי, הוא משדר ביטחון רוב הזמן ואדישות, לא דמיינתי שלוסי נכנסה לו יותר מידי לראש. אני ולוסי אמנם היינו נוהגים לשכב אחד עם השני אבל תמיד היינו חברים טובים, ואולי זו אשמתי שלא הבהרתי את זה לאיוון מוקדם יותר.

הגעתי כבר לבר, מתחיל לסדר ולנקות את העמדה שלי, העובדים האחרים תמיד משאירים אותה הפוכה, כאילו לבוס לא אכפת בכלל, זה יכול לשגע אותי. אחרי שסיימתי לארגן את המקום ישבתי על הכיסא שלי ליד הדלת שהובילה למטבח, מטעין את הטלפון שלי בגלל שקמתי רק עם עשרה אחוזים.