Perfect opposites

chapter 56

שמתי את השיר סתם כי אני אוהבת:)

-------------------------------------

"איוון." קרטר יושב לידי, על הספה הלבנה והקטנה שניצבה בחדר שלי. שנינו מסתכלים על הקיר, לא מסוגלים אחד בעיניים של השני.

כבר התעוררתי שוב בבית החולים, כבר רגיל לתחושה של המיטה הגדולה תחתיי. הפעם רק קרטר היה בחדר.

"אני מצטער, אוקיי? אין לי משהו אחר להגיד לך, אין לי הסברים או הבטחות." קולי היה עייף, שנאתי את תחושת האופוריה המזויפת שמשככי הכאבים הזרימו בין עורקיי. מרגיש כאילו עמדתי להקיא כל רגע.

שמעתי אותו נאנח, חום גופו מוקרן עליי, ברכינו כמעט מתחככות אחת בשנייה, כמעט מעיזות.
"אני לא צריך שום הסבר בסדר?" התחיל לומר. יכולתי לשמוע בטון שלו עד כמה הוא כמוני רצה שכל התקופה הרעה הזו תפסק. אבל אני לא רציתי להגיד לו שפחדתי שאין כבר על מה להלחם.
"איוון אני רק רוצה שתשתחרר כבר מבית החולים ונוכל לפתור את הכל כשתרגיש כבר יותר טוב."

----------------------------------------

הימים החלו לעבור, אותו שקט מעיק עטף אותי כל בוקר שפתחתי את עיניי והרגשתי את קרטר לידי. לא היה מגיע לי, לא היה מגיע לי שישאר ככה לידי, שלא יברח.

מיום ליום הפכתי יותר ויותר שקט, בקושי מתקשר כשאבא שלי היה מביא לי לאכול או כשהאחיות היו באות להחליף לי את התחבושות. לחטא לי את הפצעים. אבל הלוואי והייתה לי אחות שתאכל לפתוח את בית החזה שלי ותנקה לי סביב החתכים שבלב, כדי שיוכלו להתחיל להחלים.

קרטר או אבא שלי היו עוזרים לי להתקלח. אהבתי לקחת את הזמן ולעמוד בלי תזוזה מתחת למים החמים שהיו בטמפרטורה המדויקת בין להיות סבילה ובין להשאיר כוויות על עורי.
האדים היו ממלאים את חדר המקלחת כל פעם מחדש, חונקים אותי, מלטפים. הייתי מפסיק את המקלחת כשכבר הרגשתי את האוויר נגמר לי או את הבחילה מטפסת במעלה גרוני שוב.

הם שניהם לא שאלו מה קרה, כאילו ידעו. וכשלא הייתי עונה לשאלות שלהם הם לא היו שואלים שוב, מוודאים אם שמעתי בכלל, כי לא היה טעם לכל זה, הראש שלי היה ריק, כאילו היה כבוי, הייתי נראה כמו רובוט חסר רגשות, וידעתי למה. יכולתי לראות את הפסיכיאטר האחרון שלי מדבר עם אבי מאחוריי הדלת שלי כמה פעמים. אותו הפסיכיאטר שאבחן אותי לפניי כמה שנים. הייתי יכול להשבע שהיה זה הוא.

חלף שבוע. ככה בלי שום התראה. התאריך המשונה הופיע על מסך הטלפון שלי כשהדלקתי אותו באמצע הלילה. כשהכל היה חשוב, ורק ידו של קרטר חיבקה אותי מאחור.
הורדתי את הבהירות שלי עד הסוף כדי לא להעיר אותו, נכנס לכמה צאטים מאנשי קשר שונים ששלחו לי הודעות, לא כל כך מנסה לראות ממי הם היו, רק רוצה למחוק את כל ההתראות שלהם.