Perfect opposites

chapter 18

בריידן: אבא שלך עדיין בבית?

בריידן: זה בסדר לבוא?

ההודעות שהגיעו לצג המכשיר של איון בילבלו אותו בהתחלה אך כשנזכר בשקר שסיפר לגבר שביקר במיטתו פעמים רבות הוא מיהר להתאפס על עצמו ולחשוב על תשובה טובה. הוא ידע שקרטר אמור להגיע לביתו היום, באלוהים יודע איזו שעה, ושזה יהיה מעשה מטומטם להביא את בריידן ולכאן ולסכן הכל. לכן החליט שיבוא אליו, לא שזה לא קרה כבר בעבר.

איוון: אני אבוא אלייך היום

איוון: יש לי משהו אחרי בית ספר ואחרי זה אבוא אלייך.

בריידן: אין בעיה ילד יפה

הנער הצעיר היה בדרך לכיתתו בזמן שהקליד באצבעותיו הקטנות על גבי המכשיר והפך מחשבות להודעות שהגיעו לגבר שחיכה לפגוש בו. איוון לא שכח את הלילה הקסום והכמעט בלתי יאמן שהתעורר ממנו היום בבוקר, וגם אם רצה לשכוח, הכאב בין רגליו לא היה נותן לו. הוא ניסה העביר מראשו את עיניו השחורות של קרטר שבחנו את גופו ברוכשניות ואת הרגע שבו איברו כמעט קרע את פתחו אך לא יכל. הוא לא התרגש יותר מידי, אומר לעצמו שזו הייתה פעם יחידה במינה שלא תחזור על עצמה ושלא כדאי להתעסק בזה כרגע, היה לו דברים חשובים יותר על הראש עכשיו, כמו להעלות את החיוך המטופש שלו על שפתיו כמה שיותר לפניי שמישהו בבית ספר הנורא הזה ישים לב.

הוא עבר במסדרונות בית הספר, מסדרונות שעוצבו בסגנון אירופאי שאיוון לא יכל לשקר שלא אהב. הקירות הלבנים והחלקים חיבקו כהרגלם שורות ארוכות של לוקרים שהיו בתוכן, ככה שלתלמידים יהיה מרחב הליכה גדול יותר. התאים המתכתים נצבעו בצבע שחור עמוק שאיוון אמר לו תודה כל פעם שעבר לידו. התקרה הארוכה והמשופעת האירה את המסדרון על ידיי חלונות בעליי מסגרת עץ חומה. לא היו לבית הספר קומות, המבנה התפרס על לא יותר משלושה דונם לא כולל מגרשי הטניס הגדולים, משטחי הריצה ובריכת השחייה המקורה שניצבה במבנה משלה ליד מקלחות הספורטאים.

המסגרת הפרטית שהוכנס אלייה יכלה להרשות לעצמה את כל האטרקציות המוגזמות שנבנו למען התלמידים. כמו כן, הבית ספר בצורה מוזרה הכיל רק את שלוש שכבות הגיל האחרונות ביותר, ככה שמצאת את עצמך עם יותר מידי מקום לכמות מגוכחת של ילדים. אבל הכל היה מגוחך שדובר באנשים שיש להם יותר מידי כסף. שלושת מבני השכבות צורפו למבנה מרובע אחד שבין כל שכבת גיל עומדת דלת זכוכית גדולה וכבדה. כשמבנה כיתה יב' לקח לידיו את השטח המרובה ביותר. 

איוון התהלך במסדרונות שנעמו לעיניו עד שמצא את הכיתה הארורה ולקח נשימה ארוכה לפניי שנכנס אליה והעלה חיוך יותר מידי נחמד על פניו. הוא התרגל לכאב בלחיו, התרגל להעמדת הפנים שהכל מבחינתו בסדר, הוא העמיד פנים שהמוזיקה שבאוזניו לא יכלה להיות טובה יותר, הוא העמיד פנים כאשר נופף בחיבה אל הילד בעל השיער השטני שהיה אמור להתיישב לידו כל רגע, הוא העמיד פנים שהבגדים הנוראים שעל גופו נוחים לו ובעיקר העמיד פנים שהוא לא מעמיד פנים, כי אף אחד לא היה מנחש שכל ההצגה הזו היא שקר. אך איוון ידע מי היחיד שיודע את סודו, ואיוון הרגיש כרגע שנאה כלפיי עצמו על שנתן לכל המסכה הזו ליפול ברגע שהרגיש את ירכייו מתחממות קצת יותר מידי.

'לעזאזל עם המזדיין הזה.' 

הוא חשב לעצמו כאשר חיבק גוף קטן של ילד שאת שמו לא טרח לזכור כלל. המחברות הצבעוניות הונחו על שולחנו יחד עם הקלמר הכחול שלו ובקבוק המים השקוף שלו ומחשבותיו כמעט צרחו לו לטחוב בחזרה את האוזניות האלחוטיות שלו אל אוזניו ולשים זין על כולם אך איוון התרגל לקול הזה שקרא לו לעשות את זה מהרגע הראשון שנכנס אל שער בית הספר בכל בוקר. התרגל לקול הזה שימשיך לקרוא לו כל שנייה בודדה עד שיצא משטח בית הספר. אך כרגיל, עשה מה שידע לעשות הכי טוב, והעמיד פנים שהוא לא שומע אותו.

קרטר: מתי אתה מסיים ללמוד?

איוון: אני לא בבית הספר

קרטר: אתה לא?

קרטר: אז איפה אתה?

איוון: ברחתי למקסיקו

קרטר: שמח שקמת על הצד החיובי שלך היום

איוון: תפסיק עם הציניות שלך

קרטר: תפסיק קודם אתה

קרטר: איך הרגליים?

איוון: מה?

קרטר: אני יכול להיות גס ולשאול אותך מה המצב של הפתח שזיינתי אתמול אבל אני מניח שאתה לא תאהב את זה

איוון: לך תזדיין קרטר, אין לי מצב רוח לשטיות שלך היום

קרטר: אין לך גם מצב רוח לראות אותי היום?

איוון: אני בטוח שאתה יכול לנחש את התשובה לזה לבד

קרטר: אז חבל שאני בא בכל זאת היום

איוון: קרטר תעשה לי טובה, אני יותר מידי עייף, אל תטרח בשביל חולצה אחת, אני מבטיח לך שבפעם הבאה יחכו לך מאה חולצות אם תרצה גם

קרטר: זאת אומרת שיש פעם הבאה?

איוון: כדאי לך להרגע

קרטר: מה שתגיד בייבי, בכל מקרה, אנחנו יוצאים היום, אני מניח שג'ייקוב כבר אמר לך

איוון: הוא לא, וגם אם יגיד אני לא מתכוון לבוא איתכם, יש לי דברים לעשות

הנער זכר בדיוק מה הוא הולך לעשות היום, הוא הולך לשכר את עצמו ולחגוג בבית של ברדיין, לא משהו מעיק יותר מידי, הדבר האחרון שהוא רצה לעשות הוא לבלות עם החברים שלא ידע אם לקרוא להם חברים בכלל.

קרטר: יחסית לנער בן שש עשרה אתה יותר מידי עסוק

איוון: יחסית למישהו ששונא אותי אתה יותר מידי חופר לי

איוון: ולפניי שתספיק להגיד עוד הערה עוקצנית על אתמול בלילה אני מכריז על סיום השיחה.

קרטר: נתראה היום בייבי

איוון: שיהיה לך המתנה נעימה על פתח הדלת שלי

קרטר: מה שתגיד מלאך

שלום לכולםם, חזרתי לספר הזה סוף סוף, אתם לא מבינים כמה התגעגעתי לכתוב בו, הוא באמת אחד הספרים שאני הכי מתחברת אליו ונהנית לכתוב אותו.

מקווה אהבתם את הפרק, יעלה עוד אחד בקרוב, הוא כבר כמעט מוכן אז אעלה אותו אחרי שתגידו למטרה. אוהבתת❤

המטרה לפרק: 120 הצבעות
סומכת עליכם😊🌼