"אתה יכול להביא לי שתייה מלמטה?" זה היה כנראה הדבר האחרון שהייתי צריך לבקש עכשיו, לא הייתי צריך לשכר את עצמי יותר אבל רציתי, והעובדה שהייתי כבר שיכור לא נתנה לי לחשוב בהגיון.
"אני בהחלט לא יכול." הוא חייך חיול גדול וחושף שורת שיניים ישרות ולבנות, גורם לי לגלגל את עיניי בעודי פולט אנחה קטנה ושקטה.
"נו באמת! אני סיפרתי לך מה שרצית." התלוננתי, מבטי ישר אל תוך עיניו הירוקות, בחנתי את ריסיו השחורים את עורו החלק, עצמות לחייו הגבוהות, איפה היו הפנים האלו כל הזמן?
"ואני לא אתן לך להשתכר בשירותים." אמר בקול זחוח, זז טיפה לאחור ומביט בעצמו במראה, מעביר יד מהירה בשיערו. "אתה יודע שאני כנראה כבר שיכור אם סיפרתי לך את כל זה." טענתי, יופי איוון, עכשיו הוא בטח יתן לך.
"יופי, עוד סיבה לך שאני לא מביא לך." משך בכתפיו וחסר להביט בי, אותו חיוך נשאר על פניו."טוב, אז רק תשאיר אותי כאן, אני לא רוצה להיות למטה." השפלתי את מבטי, הדבר האחרון שאני רוצה זה להצטרך לשבת למטה עם כולם ולשחק את עצמי כאילו הכל טוב, אני יודע שאני יכול לעשות את זה אבל ההעמדות פנים האלו מתחילות באמת להעיק עליי, והצטרפות האלכוהול לכל העיניין לא הפכה את זה ליותר טוב, ידעתי שזו תהיה טעות לבוא לכאן הערב.
"קדימה, אני אהיה איתך, יהיה בסדר." הוא אמר בקול מנחם, גורם לי לרגע להאמין לו, להאמין בו, אולם אולי הייתי שיכור אבל לא שכחתי את העקרונות שלי, אני לא יכול לסמוך על בנאדם שפינה לי קצת מזמנו, הוא היה נחמד וקשוב אבל שוב, מחר יהיה יום חדש ואני לא יכול לפתח תקוות. לא רציתי לרדת למטה, אבל הגבר הארור הזה היה משכנע מידי. התחלתי להסכים, אומר לעצמי בראש שאם אני אסבול יותר מידי שם אני לוקח את הרגליים שלי ועף משם בלי לשאול אף אחד.
הנחתי את ידיי על פניי, נאנח בכבדות ומגלגל את עיניי, למה לעזאזל הוא חייב להיות כל כך עקשן?
"יהיה בסדר איוון." אמר כשעדיין בחן את פניי.
"אוקיי תצא, ג'ייקוב חושב שאתה בשירותים, אני אצא עוד חמש דקות."
_______________
ירדתי במדרגות הבית, מכשיר הטלפון בידי ושיערי נופל על פניי, מסתיר חלק משדה ראייתי, נותן לי להסתתר מכולם.
"כבר חשבנו שברחת מכאן." ג'ייקוב אמר בציניות, אך הלוואי וזה היה נכון. נתתי לו חיוך מאולץ, לפחות אני ידעתי שהוא מאולץ, הוא רק חייך אליי בחזרה והביט בי.
"איפה היית?" שאל. העברתי את מבטי אל מייסון שישב על הספה, פניו הנינוחות מרגיעות גם אותי, עיניו הירוקות אומרות לי בלי מילים שהכל יהיה בסדר.
"באחד החדרים, דיברתי עם אבא שלי." מילמלתי בלחש מתחת לאפי, קולי חוזר להיות תמים וחסר ישע, ממשיך לשחק הצגה שאני מכריח את עצמי להעלות כל יום מחדש.
YOU ARE READING
Perfect opposites
Roman d'amour"האם זה כל כך קשה לך להבין שאני אוהב אותך?" אני מרחיק את בקבוק האלכוהול מידיו, "האם זה כל כך קשה לך לאהוב את עצמך?" _____________ הם שנאו אחד את השני בלי סיבה, אבל האהבה גרמה להם לשנוא אחד את השני אפילו יותר. הסיפור שלהם לא נועד לקרות, איוון היה נע...
