התעוררתי בבוקר בבהלה. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 10:30. היום מותר לי יום ראשון אני לא עובדת ואז נזכרתי איפה אני. פאק. נרדמתי כאן אמש. התיישבתי על הספה והגנבתי מבט לכיוון המיטה. המצעים היו מבולגנים והעידו על כך שמישהו ישן עליהם במהלך הלילה, ומיד חשבתי עליו. הוא ישן כאן, מרחק קטן ממני. מיד נהיו לי פרפרים בבטן רק מעצם המחשבה עליו. מה קורה לי? הוא הרי מחזיק אותי כאן בניגוד לרצוני. מה, השתגעתי?
נכנסתי לחדר האמבטיה לצחצח שיניים ולשטוף פנים, וברקע שמעתי את דלת החדר נפתחת ומישהו שנכנס. מיד התחלתי להתרגש. הסתכלתי במראה והרגעתי את עצמי מהר. סיימתי להסתדר ויצאתי החוצה. הוא עמד ליד השולחן וסידר עליו את ארוחת הבוקר. הוא נראה חלומי בחליפה אפורה ובחולצה לבנה, לצווארו עניבה תואמת. שערו החום הבהיר נפל סביב פניו בצורה מושלמת, כאילו מישהו הולך אחריו ומסדר את שערו.
הוא הרים את מבטו והסתכל אליי.
"בוקר טוב."
"בוקר טוב," התיישבתי על מסעד הספה ושיחקתי באצבעותיי. "אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך." אמרתי במבוכה בולטת.
הוא היה מהמם כל כך שבשנייה שמבטינו נפגשו השפלתי את מבטי. פשוט לא יכולתי להביט ישירות לתוך עיניו הירוקות־כחולות המושלמות יותר מכמה שניות.
"את צודקת. איזה מין מארח אני. שמי ויליאם גולד."
הוא ניגב את ידו במפית נייר והושיט אותה לעברי.
"קייט." לחצתי את ידו.
שוב הרגשתי מין זרם חשמלי שנכנס לי היישר לתוך הנשמה. זה הגיוני? ויליאם, איזה שם יפה, מתאים לו.
"רק קייט?"
"כן, רק קייט."
הוא חייך אליי. אלוהים, הוא אפילו יפה יותר כשהוא מחייך וגומות החן שלו נחשפות כמו שני חורים. נמסתי.
"זה מספיק לעכשיו." אמר והמשיך לסדר את הצלחות.
הוא הסיר את הז'קט והניח אותו על הספה הקטנה בצד. לא יכולתי להוריד את עיניי ממנו והרגשתי דגדוגים בבטן. מה קורה לי? הוא התיישב על הספה ליד השולחן.
"בואי לאכול." הוא טפח בידו על המושב שלידו.
התיישבתי לידו והתחלנו לאכול. ברקע התנגן סרט כלשהו, ואני הרצתי בראשי מיליון שאלות שאני רוצה לשאול אותו, אבל חיכיתי לסוף הארוחה. סיימנו לאכול והוא מיד קם והתחיל לפנות את הדברים מהשולחן והכניס הכול לשקיות.
"נהנית מארוחת הבוקר?" שאל תוך כדי פינוי הצלחות.
"נהניתי מאוד." עניתי ועזרתי לו לנקות את השולחן.
לאחר שסיימנו לסדר אחרינו הלכתי לשבת על הספה, והוא בא והתיישב לידי.
"רק קייט," אמר בחיוך, "אנחנו צריכים לדבר." שיט.
YOU ARE READING
תפסתי אותך
Romanceכשפקחתי את עיניי כאב חד פילח את גופי. הכל כאב לי- הצלעות, הפנים, הידיים. האוזניים שלי רטטו בציפצוף מתמשך, מונוטוני. באיטיות מייסרת כל חושיי שבו לפעול והתחלתי להיזכר במה שקרה רגע לפני שהתעלפתי שאיבדתי את ההכרה. ריפרפתי בידיי במהירות על גופי, מוודאת ש...
