פרק 12
בוקר יום שלישי התחיל כמו כל בוקר רגיל, רק שהרגשתי שמחה במיוחד. קמתי מהספה והסתכלתי לכיוון מיטתו הריקה של ויל. הוא בטח התעורר הרבה לפניי והלך לנהל את העולם. התחלתי לנקות את החדר ולסדר בארון את הבגדים שוויל הביא לי. דפיקה בדלת קטעה את פעולותיי. זה היה לואיס, כמובן, שהביא לי כוס קפה ומאפה.
"בוקר טוב, קייט."
"בוקר טוב, לואיס."
ניגשתי אליו ולקחתי מידיו את הקפה ואת שקית המאפה.
"לואיס, אתה יכול לדאוג להביא לי מטאטא, דלי, סמרטוט ומגב?" שאלתי.
"את לא צריכה לנקות, אני אקרא למנקה."
"לא, בבקשה, נמאס לי לשבת כל היום וצפות בטלוויזיה. אני רוצה לנקות לבד. אתה יכול לדאוג לזה?"
"כן, אני כבר חוזר."
"תודה רבה." חייכתי. לפעמים ממש בא לי לחבק אותו, אבל אני בטוחה שוויל לא יאהב את זה. כעבור כמה דקות נכנס לואיס עם כל מה שביקשתי כולל חומר ניקוי.
"תודה רבה, לואיס, אין כמוך."
"כל מה שתרצי, קייט."
הנייד של לואיס צלצל, הוא הוציא את המכשיר מכיסו וענה לשיחה. "כן, מר גולד. הצעתי לה אבל היא סירבה... אמרת להביא לה כל מה שהיא רוצה..."
"נמאס לי ממנו." מלמלתי לעצמי בזמן שלואיס הקשיב לטענותיו של ויל. "תן לי לדבר איתו, בבקשה." הושטתי את ידי.
"מיס וילסון רוצה לדבר איתך." אמר והגיש לי את המכשיר.
"בוקר טוב, ויל."
"בוקר טוב, קייט."
"למה אתה עצבני על הבוקר?"
"אני לא עצבני, אני לא רוצה שתנקי. יש מנקה בהיכל שתפקידה לדאוג לעבודות הניקיון."
"לא, אני רוצה לנקות לבד, נמאס לי לצפות בטלוויזיה."
"קייט, אני לא רוצה שתנקי."
"די, זה לא נתון לוויכוח." הרמתי את הדלי והחזקתי את המטאטא ואת המגב ואמרתי לוויל, "אם אתה רוצה שלואיס ייקח את זה, הוא יצטרך לקחת את זה בכוח. הבנת?" קרצתי ללואיס.
"חצופה קטנה!" אמר ברוגז.
"ויליאם, אני בטוחה שיש לך הרבה עבודה, נדבר בערב." החזרתי את הנייד ללואיס והמשכתי לעמוד לידו כדי לשמוע כיצד השיחה מסתיימת.
"כן, מר גולד." אמר וניתק. "יום טוב, קייט."
"הכול בסדר?" שאלתי.
"בסדר גמור." חייך אליי חיוך מרגיע ואז יצא מהחדר.
הנחתי את חומרי הניקוי על הרצפה והלכתי לשתות את הקפה שלי ולהירגע משיחת הטלפון שניהלתי עם מר שתלטני. הוא קרא לי שוב חצופה קטנה, משום מה אני אוהבת שהוא קורא לי ככה, זה עושה לי נעים בלב. ראיתי פרק בסדרה הקבועה שלי בזמן ששתיתי את הקפה ואכלתי את המאפה, וכשנגמר הפרק העברתי לערוץ המוזיקה.
YOU ARE READING
תפסתי אותך
Romanceכשפקחתי את עיניי כאב חד פילח את גופי. הכל כאב לי- הצלעות, הפנים, הידיים. האוזניים שלי רטטו בציפצוף מתמשך, מונוטוני. באיטיות מייסרת כל חושיי שבו לפעול והתחלתי להיזכר במה שקרה רגע לפני שהתעלפתי שאיבדתי את ההכרה. ריפרפתי בידיי במהירות על גופי, מוודאת ש...
