תפסתי אותך

פרק 13

בבוקר לא מיהרתי לקום. היה לי ממש נוח, התמתחתי מתחת לשמיכה והתהפכתי בכיף בין הסדינים, ואז הבנתי היכן אני נמצאת. קפצתי בבהלה והתיישבתי מיד. הסתכלתי לצד של ויל, אבל הוא כבר לא היה שם. נשמתי לרווחה ונרגעתי. נשכבתי שוב על המיטה, התגלגלתי לצידו והרחתי את הכרית שלו. היה נשאה את הריח שלו, ריח של גבר, ריח אלוהי. לאחר מכן קמתי לשגרת הבוקר. הנחתי שלואיס עוד מעט ייכנס עם ההזמנה הקבועה. כשסיימתי להתארגן יצאתי לסלון, ועל השולחן ראית שקית ועליה מונח פתק:

"חכי לי מוכנה ב־19:00

- הפתעה -

ו.ג"

מה זה כבר יכול להיות? הייתי מופתעת. הסתכלתי בצידו השני של הפתק, אך לא מצאתי שום רמז נוסף. מיליון שאלות רצו בראשי. איזו הפתעה ויל מתכנן לי? למה הוא מתכוון? מה זה אומר "חכי לי מוכנה"?

פתחתי את השקית שהמתינה לי על השולחן, בתוכה מצאתי שלוש שמלות מקסי יפהפיות. לאן הוא מתכנן לקחת אותי? הרי הפסדתי, אז הנחתי שזה קשור לניצחון שלו בהתערבות. ברגע שראיתי את השמלות לא באמת היה אכפת לי למה קשור קשורה ההפתעה, לפי כל הרמזים אנחנו כנראה יוצאים יחד. איזה מדהים הוא, חשבתיבחיוך.

בעודי מפנטזת על הערב נשמעה דפיקה בדלת שהסיחה את דעתי. זה היה לואיס.

"בוקר טוב, קייט." אמר והניח על השולחן את הקפה והמאפה.

"תודה רבה, לואיס. אתה לא תגלה לי לאן הולכים בערב, נכון?"

"נכון מאוד." אמר בחיוך וצעד לכיוון הדלת.

"להתראות בערב." אמרתי לעברו, הוא סובב את ראשו, הנהן ויצא.

כל הבוקר הרגשתי בעננים. חיבקתי את הפתק כמו ילדה וחשבתי רק על החיוך שלו ועל גומות החן. בשעה 17:00 נכנסתי להתקלח, וכשסיימתי פתחתי את הארון ובהיתי בשלוש השמלות החדשות שקנה לי. ניסיתי לבחור איזו מהן אלבש.

הגעתי למסקנה ששלושתן מהממות ושלא משנה באיזו מהן אבחר, היא תהיה מהממת. לבסוף בחרתי בשמלה בעלת שרוולים קצרים בצבע ורוד בייבי. התלבשתי ונכנסתי לחדר האמבטיה לצחצח שיניים ולפזר את שיערי.

כשסיימתי יצאתי לסלון וחיכיתי לוויל, שהיה אמור להגיע כל רגע. ממש התרגשתי למחשבה שאני יוצאת לדייט עם גבר שהוא חלומה של כל אישה. הוא יכול להיות עם מי שהוא רוצה, אבל הוא בחר לבלות את הערב הזה איתי! 'כי אין לו ברירה, הוא צריך לשעשע אותך עד שתתחפפי מכאן,' ההיגיון שלי החל מיד לצנן את ההתרגשות, 'ומה יהיה אחרי הדייט הזה? סטוץ?' די! לא יהיה כלום, סביר להניח שנאכל ארוחת ערב, נדבר קצת, נחזור לכאן וכל אחד ילך לישון במקומו, הפעם לא נתתי למחשבה הזאת לדכא אותי. לא יצאתי לדייט כבר ארבע שנים, ועכשיו זה הרגע שלי.