מבול

באלפייר

ככה הלב שלי הפך שחור.

התבוננתי בה כשהראתה לי את הצלקות שלה, ראיתי את הצלקת על האמה שלה, זו שגבלה שמפרק הדקיק שלה. זו שנגרמה בגללי.
היא נראתה כל כך פגיעה כששכבה במיטה שלה מכוסה בכמה שכבות של שמיכות, הספר שלה מונח לצידה. היא עדיין רעדה, לקחתי כמה שמיכות נוספות מהארון שלה והידקתי אותן סביבה, נזהר שלא לגעת באף פיסה מעורה הלבן, מעורה החשוף. ראיתי איך נרתעה ממגעי. עיניה הזהות לשלי נעצמות בכאב.
הסטתי כמה שערות שנפלו על עיניה.
יכולתי להרוג אותה.
רציתי להרוג אותה.
הייתי צריך להרוג אותה.
הסתכלתי עליה בשנאה.
רציתי להסתכל עליה בשנאה.
רציתי שהיא תסבול.
אבל לא יכולתי.
אולי אני מפלצת, אבל אני לא רוצח.