מבול

באלפייר

היא מחזיקה בכרית בין ידיה.
כאילו היא עדיין בארמון. הכרית אדומה ומחזירה אותי לאחור.

מראה הדם שלה בכל מקום צרוב בעיניי.

הרגשות שלה עזים כל כך שהם מציפים אותי.
רוצח. ובכן, זו האמת של חיי.

מבין שפתיה בקע השקר שכנראה הציל אותה. השקר שהרג אותי.