פרק 21

1.3K 41 3
                                    




שמתי לב להערות שפרק 20 ו21 זהים. אחרי הרבה חיפושים מצאתי את פרק 21 המקורי (כנראה שבטעות הקלדתי פעמיים את התוכן של פרק 20). כלומר, מעולם לא קראתן.ם את התוכן של פרק 21 וזה יצר קצת חורים בעלילה! סליחה על זה🙏

תהנו❤️





"אני כל כך מתגעגעת למישל ואלכס! את חושבת שהוא כבר הציע לה? " ורוניקה שאלה בזמן שיצאנו מאזור ברנטווד, השכונה שלנו.

" אין סיכוי.. הוא יחכה לסוף התואר." עניתי לה והפעלתי את הרדיו. מישל ואלכס היו הראשונים שקיבלו אותי לחבורה כשהגעתי ללוס אנג'לס, עכשיו שניהם בזוגיות כבר 4 שנים, מאז התיכון ועכשיו הם סטודנטים באוניברסיטה של סן פרנסיסקו. לורוניקה לקח זמן להיפתח אליי כשהגעתי לבית הספר בלוס אנג'לס לפני 6 שנים כי היא חשבה שאני עומדת לגנוב את המקום שלה, אבל אחרי שהכרנו נעשנו לחברות הכי טובות. בחבורה היה גם את רוב, הוא עכשיו גר במיאמי ועובד בעסק הנדל"ן של אביו. הפעם האחרונה שכולנו התראנו הייתה לפני 7 חודשים , כשרוב הזמין אותנו לסוף שבוע ופתיחה של מלון בוטיק חדש שהוא היה שותף אליו.

"בוקר אור ליבי! עוד חצי שעה אנחנו מגיעות! מתרגשת ?!" היא אמרה בהתלהבות. כנראה שנרדמתי...

"מה?! כבר צהריים? "אמרתי בעודי מנסה להתמתח באוטו הקטן של ורוניקה.

"כן חומד, ישנת הרבה זמן והשארת אותי משועממת . שכחתי לשאול אותך משהו... איך הולך עם הארי?"

ניקה אמרה ושמתי לב שהיא ניסתה לסחוט מידע עסיסי. החלטתי לשתף אותה.

"נהדר, הוא מדהים!" כבר הייתי ערנית לחלוטין.

"ומה כבר הספקתם לעשות?" ניקה שאלה אותי וקרצה לכיווני במבטה, הבנתי למה היא מתכוונת.          

" ישנתי אצלו והתמזמזנו. זהו זה לבנתיים." אמרתי.

"מה ?! אני לא מאמינה ! אני במקומך הייתי קופצת עליו! " היא הסתכלה עליי לרגע.

"ורוניקה! תירגעי ומהר! הוא שלי, ואני מזכירה לך שהוא לא הטעם שלך!".  שנה אחרי שהגעתי ניקה ומישל רבו חצי שנה כי ניקה נדלקה על החבר הנוכחי שהיה למישל אז...

"צודקת.. את יודעת שזה היה בצחוק."

"כן אבל את יודעת.." המשכתי.

" ליב! ורוניקה! התגעגעתי אליכן!" מישל צווחה בעודה רצה אלינו מתוך הבניין. "בואו נעלה מהר, השארתי אוכל על הכיריים ואלכס מתקלח! " היא משכה אותנו מהרכב והובילה אותנו אל הדירה שלה ושל אלכס. "אז הנה ביתנו הקט, אלכס אמור לצאת כבר מהמקלחת,  שבו בינתיים." מישל אמרה ומיהרה לכבות את הגז. אלכס יצא מהמקלחת עם מגבת שעוטפת את רגליו ומשאירה לנו נוף של חזהו השרירי.

"מישל, איפה החולצה האדומ...ורוניקה! מישל! הגעתן!" הוא היה נראה מופתע מהגעתנו. הוא חיזק את המגבת שעל מותניו כדי שלא תיפול.

Olivia (H.S) - הושלם-Where stories live. Discover now