ג'ן וליאו התרגשו כשראו אותי ביחד עם מרקו. אמא שלי עדיין הייתה בעבודה שלה והכנתי לנו ארוחת ערב. בזמן שליאו שיחק עם מרקו בחצר אני סיפרתי לג'ן על הריב שהיה לי עם הארי. גיליתי שג'סי סיפרה כבר לכל המשפחה על המחלה ולא יידעה אותי על כך. אבל אני לא כועסת.
"הוא דאגן ליבי. אבל את צודקת, יש דרך לומר דברים כאלו. " זאת הייתה התגובה שלה.
בלילה, כשכולם ישנו התקשרתי אל הארי. הוא סימס לי שכנראה שג'סי תתאשפז שם לזמן מה.
"היי. " אמרתי. שכבתי על מיטתי הקודמת, יחד עם מרקו שהתחנן לתשומת לב.
"מה שלומך? " הוא שאל בלחישה.
"בסדר, מה עם ג'סי ? יש חדש ? "
"חכי רגע, אני אצא למסדרון. " אמר ואחרי שנייה חזר אליי. "הגידול התפתח, זה לא נראה טוב לפי הרופאים. " הייתה שתיקה בטלפון. המצב של ג'סי לא משתפר. עכשיו כשאני חושבת על זה היא רזתה בהרבה.
"ליביה? את שם ?"
"כן כן. אני פשוט מנסה לעכל. "
"ובכן בעניין אחר... את סולחת לי? "
"הארי... אני מבינה שדאגת לי- לנו. תודה על זה."
"זאת החובה שלי אהובה. "
"אתה רוצה שאני אשלח מישהו שיביא לך דברים מהבית? "
"אין צורך... אני מסתדר פה. "
"יופי" חייכתי לעצמי. "ההורים של ג'סי יבואו מחר וישחררו אותך. תודה שהחלפת אותי. "
שבוע אחרי אני והארי עשינו צילומי היריון. זה היה רעיון של ג'מה ודווקא היה אחד הרעיונות הטובים שלה. כל כך נהנינו בצילומים האלה, היינו רק אני, הארי ורוניקה וידידה שלה שמקצועה היה צילום.
הארי פירסם אחת מהתמונות בחשבון האינסטגרם שלו. בתמונה הארי חיבק את הבטן והניח את ראשו בשקע שבין צווארי לכתף שלי. החלטנו לצאת בהודעה רשמית לפני שצלמי הפפראצי יפיצו שמועות ויתחילו לבהות בבטן שלי.
שכבתי במיטה, התינוק לא מפסיק לבעוט ואין לי כוח להישאר בבית, אבל גם אין לי כוח לצאת מהבית.
"ערב נהדר אשתי. " אמר ונישק את צווארי. הוא חזר מהקלטות נוספות, אבל הפעם ללא הלהקה. הארי עדיין רוצה להוציא אלבומי סולו ואני תומכת בהחלטה הזאת. "האם תרשי לי לקחת אותך לארוחת ערב? " התיישב לצידי.
"תלוי... אם זה לסושי אז לא. " התרוממתי והארי הניח את ידו על בטני.
"ולמסעדה איטלקית? " ברגע שהארי אמר את המשפט הזה הוא בעט.
"הרגשת את זה? "שאלתי את הארי בהתלהבות.
"כמובן ! התינוק שלי בטח יאהב אוכל איטלקי כשהוא יהיה גדול. " צחקתי מהדרך שהוא אמר. אחרי כמה דקות של שתיקה, שבהן רק בהינו אחד בשנייה ובבטן החלטתי לקום מהמיטה ולהחליף את הפיג'מה במכנסיים מאווררים וקפוצ'ון של הטור הראשון של הארי.
הסתכלתי על גופי דרך המראה, אני זוכרת שלפני כמה שבועות לא אהבתי את הגוף שלי אבל עכשיו? אני מתה עליו !
"על מה את חושבת ? " הארי שאל אותי והסתכל עליי מקצה החדר.
"אני אוהבת להרגיש שיש שם יצור חי. יצור שאני מגדלת בגוף שלי. "
"זה לא סתם יצור, זה הילד שלנו. " התקרב אליי והניח את ידיו על לחיי.
"אני כל כך ברת מזל. " הסתכלתי בעיניו. אני עדיין לא מאמינה שאני האישה שנושאת את הילד של הארי בתוכי, האישה שהוא אוהב, האישה שלו.
"לא אני. " נישק אותי ויצאנו לדרך.
המארחת הושיבה אותנו בשולחן ליד משפחה עם ילד קטן שישב בדיוק מאחוריי. אחרי שהזמנו את המנות הארי שם לב למבטים העצבניים שלי. חבל שכל המסעדה מלאה. הילד הזה צורח וצועק ומנדנד להורים שלו.
"אני מאוד מקווה שהילד שלנו לא יהיה כמוהו. " אמרתי ושתיתי מהכוס שלי. הארי צחק והסכים איתי, זה יהיה נורא.
ראיתי שהארי זז באי נוחות על הכיסא כבר כמה דקות ארוכות.
"הארי אתה בסדר? "
"לא, ממש לא. " אמר ועדיין זז באי נחות.
"מה קרה? "
"ממש, אבל ממש מגרד ושורף לי. " אמר ועיניו נדדו לפלג גופו התחתון.
"בביצים. " אמר בלחישה.
"אז תלך לשירותים ותבדוק, אתה רוצה שאני אבוא איתך? " הצעתי לו.
"לא לא, אני רוצה שאת תשבי ותהני מהפסטה שלך בזמן שאני אבדוק מה המצב עם ה- לעאזאזל, אני הולך. " אמר בכעס על הגירוד שתקף אותו. טון קולו הצחיק אותי.
בינתיים קיבלנו את המנות וטעמתי מהמנה של הארי, הוא עוד לא חזר.
"איך היה? " שאלתי אותו בזמן שהוא התיישב על הכיסא בחזרה.
"זה נורא מה שהולך שם. נראה לי. " התחיל לאכול.
"כדאי שנקבע תור לרופא הארי. בהקדם. "
YOU ARE READING
Olivia (H.S) - הושלם-
Fanfictionליב לא ציפתה לזה כשהיא הגיעה עם בן דודה לביקור במקום עבודתו. הם לא היו אמורים להיות שם. וגם הוא. "לפתע, הדלת נפתחה וגבר נאה בעל שיער קצר עם עיניים ירוקות נכנס ,מסתמס בטלפון ובידו השנייה כוס של סטארבאקס וצרור מפתחות , הגבר הבחין בנו. "בן?" הוא...
