פרק 66

986 43 3
                                    

יש לי חופש של שבוע וחצי מהעבודה וורוניקה וג'וי נמצאות אצלנו. אנחנו יושבות בחצר ומחכות ללואי שאמור להביא את אחותו לוטי מהשדה תעופה.

"הספקת לקנות להארי טבעת? " ורוניקה לחשה לי.

"מחר אחרי העבודה אני אלך. את רוצה להצטרף? "

"ברור שכן ! " היא חייכה בהתלהבות וקמה במהירות כדי להזיז את ג'וי משפת הבריכה. "מתי את מתכננת להציע לו? "

"קבענו נופש באי יווני ושם אני מקווה. זה יהיה רק אני והוא, אינטימי לחלוטין." לחשתי לה בחזרה והיא עשתה פרצוף מתרגש.

"דיברת על זה עם ההורים שלו?"

"לא כל כך... עם ג'מה יצא לי לשתף את זה ואיתך."

"אני יוצא לריצה עם מרקו." הארי צץ מאחורי ושתל נשיקה על ראשי. "תודיעו לי כשלואי חוזר."

"אני מקווה שהוא לא שמע כלום." נאנחתי וורוניקה ניענעה את ראשה.



הארי ואני הגענו ליוון, הכל נראה פה כל כך שליו!

אנחנו יוצאים להליכה בחוף ליד המזח, לקחתי בתוך תיק היד שלי את הקופסה עם הטבעת. הלכתי לפני ארבעה ימים עם ורוניקה לחנות תכשיטים וקניתי את הטבעת. היא נראית בסגנון של הארי.

"את מוכנה? " הארי טחב את ידו הימנית לכיס והושיט את ידו השמאלית אליי, ומשך אותי לחיבוק.

ידינו היו שלובות זו בזו, הלכנו יחפים על החול הנעים והשקיעה כבר החלה. "תראי, לואי שלח לי סרטון של ג'וי ופרדי משחקים עם מרקו."

"הו... הם כל כך חמודים! " הוא החזיר את הטלפון לכיסו לאחר שצפינו בסרטון. הארי לא יצפה למה שהולך לקרות עכשיו.

נשמתי עמוק ועצמתי את עיניי . "הארי אני חייבת לשאול אותך משהו."

"רגע! יש לי עוד הפתעה עבורך! "

"הארי זה דחוף ?" נו... עד שיש לי אומץ לשאול אותו הוא לוקח את הזמן.

"כן."

"אבל- " הוא שם את אצבעו על שפתיי.

"שש... תכסי את העיניים שלך ובואי איתי." הארי לקח את ידו השמאלית והוביל אותי אחריו על המזח. בידו הימנית הסתיר את עיניי. "תישארי עם עיניים עצומות." הוריד את ידו מפניי והמשכתי לעצום את עיניי. הוא אחז בידו השמאלית בידי הימנית והחל להזיע.

" תפקחי."

הארי אדוארד סטיילס, כורע ברך לפניי. מחזיק בידו הראשונה בידי ובידו השנייה מחזיק בקופסה אדומה עם טבעת בפנים. הסתכלתי סביבנו ופרחים אדומים פזורים על רצפת העץ בצורת לב.

"הארי..." החזקתי חזק יותר בידו ובידי השנייה הסרתי דמעות שהחלו לרדת.


~כמה ימים לפני~

נ.מ הארי

"לואי אתה יכול להתנתק לרגע מהטלפון ולעזור לי ? "

"כן." אמר והכניס את הטלפון שלו לכיס הז'קט. "אני אוהב את זאת. " הצביע על טבעת גדולה.

"היא גדולה מידי." נאנחתי " אני צריך טבעת עדינה אבל שתיהיה... וואוו. פניתי למוכרת שהתייאשה מדרישותיי.

"אתה בררן יותר מידי הארי."

"לא לואי. ליב צריכה לקבל ממני טבעת מושלמת. " אמרתי ובינתיים המוכרת חזרה. "היהלום שלה קטן מידי. אני צריך משהו עם נוכחות. " אמרתי בעצבנות והמוכרת הלכה שוב להביא לי לראות עוד סגנונות.

"הארי, ליב תאהב כל דבר שתיתן לה. תאמין לי שזה לא משנה." לואי נאנח והתעלמתי ממנו.

" היהלום לא גדול מידי ולא קטן מידי." המוכרת אמרה וניסתה להיות עדיין נחמדה. "אני הייתי שמחה לקבל כזאת."

"היא באמת יפה." עיניי התמלאו ביופי.

"ויקרה." לואי השתעל.

"תשתוק כבר לו ! אני אקח את זאת. " אמרתי  והיא לקחה את הטבעת ושמה בתוך קופסא אדומה. זהו זה, אני מתכוון להתחתן עם ליב.

~בחזרה להווה~

נ.מ ליב

""אוליביה נואל מרטין, את האישה שאני רוצ- " הוא הפסיק ובלע רוק שהצטבר בפיו.
"את האחת שאני רוצה לבלות איתה את שארית חיי."
הוא חייך "אל תבכי ליביה." אמר.
"אני אוהב אותך." הוא גם התחיל לבכות ושנינו צחקנו יחדיו.
"האם תייהי אשתי ליב? "

"לא לא לא! " הפסקתי לצחוק ומבטו היה מודאג. 

Olivia (H.S) - הושלם-Where stories live. Discover now