פרק 14

1.3K 56 2
                                    

עשיתי כדבריי אחי והוא צדק. יש המון מגמות, המגמה שמשכה אותי הייתה מגמת קולנוע , כפי שאבי בחר בצעירותו כשרק התחיל את לימודיו. נרשמתי והוזמנתי ליום פתוח ביום שני . סימסתי לורוניקה שתבוא איתי כדי שלא איהיה לבד שם והיא הסכימה.

נסעתי לכיוון הגן של ליאו, אני אמוקה להוציא אותו כבר בשעה הזו.

"ליבי התגעגעתי אליך כל כך! היה נורא עם אמא! היא התבלבלה עם הכריכים ואיחרנו כל יום! זה היה סיוט מתמשך. " ליאו אמר במתיקות.

"התגעגעתי גם אליך! מה קורה עם ג'ן? " שאלתי.

"יש לה חבר." ליאו אמר.

"מה?! " בלמתי במהירות כשנעשה רמזור אדום והסתובבתי אל הילד.

"יש לה חבר. כל יום בבוקר היא יורדת מהאוטו והם מתנשקים." ליאו עשה קול נגעל.

"למה היא לא אמרה לי? " מילמלתי לעצמי אבל לא ציפיתי שהילד יענה.

"גם לי היא לא אמרה, אפילו לאמא לא. הם פשוט התנשקו מול המכונית." ליאו השלים. לא חשבתי שהילדה שאנחנו מדברים עליה היא אחותי. היא תמיד אומרת לי מה חדש בחיים שלה, מתי היא רבה ומשלימה עם חברות, איזה בגדים היא רוצה לקנות ומה הציונים שלה.

חזרנו הביתה והכנתי לצהריים עוף ואורז. ההורים עדיין לא חזרו וג'ן אמורה לחזור כל רגע, כשניקיתי את הכלים שמעתי דלת נפתחת.

"ג'ן זאת את? " קראתי אך לא נשמעה תגובה. עליתי לחדרה ושמעתי יבבות בכי.

"ג'ן תפתחי לי את הדלת, ספרי לי מה קרה. " אמרתי וליאו יצא מחדרו מסתכל עליי במבט מבולבל. "תחזור לחדר ליאו, הכל בסדר. " אמרתי לו והילד עשה כדבריי חזר.

"תלכי מפה! אני לא רוצה לראות אף אחד עכשיו! " שמעתי אותה אומרת בגימגום בגלל הבכי.

ירדתי למטה וראיתי שתי שיחות שלא נענו מהארי התקשרתי אליו. צילצלתי אליו בפעם הראשונה והוא לא ענה. בפעם השנייה הטלפון נענה.

"למה לא ענית לי ליב? חשבתי שקרה משהו! "

"עובר על אחותי משבר ולא שמעתי את הטלפון. למה לא ענית לי בפעם הראשונה?"

"הייתי בשירותים, עכשיו יצאתי. ראיתי את הכתבה."

"ו... מה נעשה עם זה?"

"זה בדיוק מה שחששתי ממנו. אני לא רוצה שהתקשורת והמדיה והרשתות החברתיות יפריעו לנו בקשר הזה ליב." הוא היה נשמע רציני.

"גם אני לא רוצה שניפגע אבל אם זה יתמשך ככה ויתגלגל משהו יותר רציני הארי? הם יוכלו גם להטריד את המשפחה שלי!" אמרת בעצבות.

"בואי ננסה פחות להדגיש לזה תשומת לב ולא ניתן לזה להפריע לנו. " הוא ניסה לעודד אותי. ''תחשבי שהם דודות מעצבנות שכל הזמן נדחפות לך"

"תודה הארי, נתראה מחר." אמרתי כשחיוך קטן נפלט.

"לא יכול לחכות! " הארי אמר בהתרגשות.

השעה כבר עשר בלילה. ליאו הלך לישון לפני שעה וג'ן יצאה מהחדר רק כדי לקחת אוכל וללכת לשירותים. אני כבר לא ראיתי את אבי ואת אימי במשך יומיים רצופים. אפילו שאנחנו גרים באותו בית, אני חושבת שהם בריב מאז ששמעתי אותם מתווכחים במטבח.

"אני בבית ! " שמעתי את אבי טורק את הדלת הקדמית.

"אבא! איפה היית ?" רצתי במורד המדרגות לעברו.

"בעבודה, היה איזה ניצב שלא הסכים לעזוב אז לקח לנו זמן לטפל בו. מה איתך יקירתי?" הוא שאל לשלומי , תמיד אהבתי את אבא שלי, יש לנו קשר מיוחד אפילו שבשנתיים האחרונות קצת התרחקנו בגלל העומס שיש לו בעבודה.

"התחלתי לצאת עם מישהו וכנראה שגם-" באתי להשלים את המשפט.

"חבר?! מה השם שלו ? הוא בא מבית טוב?" הוא הציף אותי בשאלות.

"קוראים לו הארי סטיילס,  הבחור שבן עובד איתו. כבר יצאנו כבר כמה פעמים ביחד. הוא ממש נחמד ורוצה להכיר את כולם." אמרתי מסמיקה ומנסה להסתיר את פניי.

"יש לך תמונות שלו? תראי לי. " אבי מעולם לא התעניין בחיי האהבה שלי. אפילו בתקופת הזבל , ג'רמי. פתחתי את הכתבה שעשו עלינו בבוקר והוא ראה את התמונות שלנו ועוד כמה תמונות בודדות של הארי מגוגל. "נראה נחמד, לא יותר מזה.. " אמר באדישות ומגיש לי את הטלפון.

"אתה עוד תכיר אותו אל תדאג , מ 'נחמד' הוא יהפוך ליותר מזה...."

Olivia (H.S) - הושלם-Where stories live. Discover now