פרק 2

1.7K 80 12
                                    

פקחתי את עיניי , השמש המסנוורת העירה אותי או שזה בכלל השעון המעורר...

"ליב קומי! כבר שבע וחצי ואין לנו עוד כריכים ו.." ג'ן פתחה את דלת חדרי והסירה ממני את השמיכה.

"טוב טוב אני קמה !" אמרתי בעצבנות.

זה בוקר מוזר, לא התעוררתי בשבע כרגיל ואבא עוד בבית ועוזר לליאו להתארגן לגן, בשעה כזאת יש כבר פקקים בכבישים לכיוון האולפנים שהוא עובד בהם...

"את זוכרת לעשות היום קניות ? לוקאס מגיע היום וגם בן." אמא העירה לי בזמן שהכנתי את הכריכים.

"בן? מה הוא עושה בלוס אנג'לס? אני מופתעת." אמרתי בציניות.

"הוא קיבל עבודה באזור וחשב שיהיה נחמד לפגוש את המשפחה, למה את מופתעת?" שאלה אותי וחיכתה לתשובה.

" כי הוא אמור להיות בלונדון עכשיו לא? " שאלתי אותה.

"נגלה בערב." החזירה לי ונישקה רכה ללחי שלי.

הורדתי את ג'ן בביה"ס, ואותו ילד עוד פעם קרא לה וחיבק אותה. זה הזכיר לי את החיבוק שג'רמי היה נותן לי כל יום ו- "הילדה שדיברתי עליה, סיסי זוכרת אותה?" ליאו קטע את מחשבותיי עוד פעם. "אתמול הייתי עם אמא בגן השעשועים והיא הסתכלה על בן אחר ובכלל לא עליי." הוא המשיך.

"מה כבר עשית?" נאנחתי.

"ביקשתי אתמול בגן מהגננת לעמוד באמצע החדר ולומר משהו".

"מה אמרת ?" שאלתי את הילד.

"הבאתי פרח לסיסי ואמרתי שהיא יפה כמוהו ומאז היא לא משחקת או מדברת או מסתכלת עליי" הילד עם הגומות נהיה עצוב פתאום .

"אל תדאג, לא כל הבנות אוהבות פרחים." ניסיתי לנחם אותו.


"אני בסופר קונה מצרכים, איפה את עכשיו?" שאלתי את ורוניקה. "אני מנסה להשיג כרטיסים להופעה של הארי סטיילס דרך המחשב. אולי תבואי איתי ? בבקשה? " היא התחננה. אני לא יכולה לסרב לה...

השעה שבע הגיעה ונשמע צלצול בפעמון הדלת. אמי פתחה אותה ונגלה לפניי אדם בעל עיניים חומות ושיער קצוץ , בן הדוד שלי, בן.

Olivia (H.S) - הושלם-Where stories live. Discover now