"החומר הזה מעולה! " ציחקקתי תוך כדי ששאבתי את האבקה.
"הוא חדש." רוב סידר עוד שורה.
"כמה אני חייבת לך ?" נשכבתי על מיטתו בחדר המלון הזמני שלו.
"את לא, הכל עליי." אמר וטפח על חזהו. ממתי השיער שלו הפך להיות כתום?
" כמה שאני אוהבת אותך רובי..." עצמתי את עיניי.
"רק אני רואה את הליוויתן הורוד ליד המרפסת ?" אמר והרגשתי שהוא נשכב לצידי.
"ליוייתן? אני אוהבת ליוויתן! "פקחתי את עיניי וקמתי במהירות.
"אני אוהב אותך ליב." אמר וקם אחריי.
"ואני אוהבת פיצה! בוא נזמין פיצה! " רוב הפיקח ממני הזמין לנו פיצה. תוך חצי שעה היא הגיעה לידינו.
"תודה" אמרתי לרוב אחרי שאכלתי את החתיכה האחרונה.
"אין על מה." רוב שתה בירה מהמיני בר. "מי מתקשר?" הטלפון שלי צלצל. קמתי מהמיטה והלכתי בזהירות לעבר השידה.
"הארי פאקינג סטיילס." פניי המחוייכות שינו את הבעתן.
"אל תעני."
"אבל-"
"אל. תעני. " עשיתי כבקשתו.
נ.מ ליב
את רוב ימיי השבוע שלי אני מבלה עם רוב.
"רוב די כבר! " ישבנו במסעדה בחוף הים, הוא דיגדג אותי.
"טוב..." הוא נשען בחזרה על כיסאו.
"ליב את יודעת כבר שאני אוהב אותך מאוד. " הוא הסתכל עליי שוב בעיניים החומות שלו.
"אני יודעת." אמרתי בחיוך.
"ורציתי לומר לך ש- " צילצול בקע מהטלפון שלי והפריע לרוב.
"חכה רגע יש לי שיחה מהארי." קמתי ממושבי והלכתי לכיוון השירותים. שמעתי את רוב מלמל מאחורי "עוד פעם הארי? אל תעני! " זאת הייתה טעות מצידי לסנן אותו לפני שבוע.
"הארי?"
"ליב" שמעתי עצב בקולו.
"את פנויה עכשיו ?"
"כן בטח, חזרת כבר ללוס אנג'לס ?"
"כן... את יכולה להגיע לבית שלי? אנחנו צריכים לדבר. " השבתי לו בחיוב. ניתקתי את הטלפון וחזרתי לשולחן שלי עם רוב.
"רובי אני כל כך מצטערת, אני חייבת לזוז." נישקתי את לחיו והלכתי לכיוון האוטו שלי במהירות.
נסעתי במהירות לבית של הארי, חשבתי הרבה על הקשר שלנו במהלך הזמן הזה. אני באמת חוששת ממה שהולך להיות. כשהגעתי הוא פתח לי את שער החנייה כדי שאוכל להחנות את האוטו שלי בפנים.
"אני שמח לראות אותך." יצא מהדלת הראשית " בואי נדבר בפנים."
הלכתי אחריו למטבח, הוא התיישב על כיסא גבוה והחזיק בראשו.
"חשבת עליי? עלינו?" התחיל לדבר.
"כן." היססתי בקולי. המצב בינינו כל כך מביך, אני חושבת שהוא יודע מה אני עומדת לומר. "אני חושבת שכדאי לנו ל-" אני לא יכולה לומר את המילה הזאת.
"את עדיין משתמשת בזה ? בסמים ?" שינה את הנושא וקם ממקומו ומזג שתי כוסות מים.
"כן." עניתי והיה בעיניו מבט של אכזבה.
"תשמע הארי, אני יודעת שזה לא מוצא חן בעינייך אבל כרגע זה מה שאני צריכה, הגוף שלי זקוק לזה." שתיתי במהירות את הכוס.
"לי-" התחיל לומר אבל קטעתי אותו.
"לא הארי, כשאתה בסיבוב הופעות אתה לא מתייחס אליי כמו תמיד. אתה שם את העבודה שלך במקום הראשון. והתגובות הרעות האלו שאני מקבלת ברשתות חברתיות, אני לא יכולה עם זה."
"חכי רגע, את נותנת לי סיבות למה כדאי לנו להיפרד?" אמר בישירות ורגזנות, השפלתי את מבטי. "את יודעת מה? אם את כל כך רוצה בזה, אולי באמת כדאי לנו לקחת פסק זמן אחד מהשנייה. אבל בשבילך, תבטיחי לי שלא תתמכרי לסמים האלו ליב." קולו היה תוקפני ובו זמנית התחיל לדמוע מכעס.
אני שונאת לראות אותו ככה.
"הארי-" התחלתי לבכות וקמתי לחבק אותו.
"לא ליב," הוא דחה אותי. "אני שם לב להתנהגות שלך ואני לא בטוח שהמצב בינינו יוכל לחזור להיות כמו פעם. אני צריך פסק זמן, את צודקת אני מושפע מההופעות והלחץ בעבודה ואת מושפעת מרוב."
"אני לא מושפעת מרוב !" פערתי את פי. איך הוא יכול לומר דבר שכזה ?!
"אתה אפילו לא מוכן לנסות לקבל אותי! אולי באמת כדאי ש-" בלעתי את הרוק שהצטבר בפי.
"אני מאחל לך בהצלחה." קם מהכיסא והוציא את מפתחות האוטו שלו .
"זהו זה? זה נגמר בינינו?" הדמעות התגברו.
"כנראה שכן ליב." הסתובב אליי "את יכולה לקחת את הדברים שלך מפה." אמר ויצא מהדלת ונסע.
נשארתי קפואה.
הוא השאיר אותי לבד בבית שלו, אמר לי לפנות את חפציי.
הוא נפרד ממני כרגע ?
הכל קרה מהר מידי
אנ-
אני לא יודעת מה אני מרגישה
אני מתחרטת?
YOU ARE READING
Olivia (H.S) - הושלם-
Fanficליב לא ציפתה לזה כשהיא הגיעה עם בן דודה לביקור במקום עבודתו. הם לא היו אמורים להיות שם. וגם הוא. "לפתע, הדלת נפתחה וגבר נאה בעל שיער קצר עם עיניים ירוקות נכנס ,מסתמס בטלפון ובידו השנייה כוס של סטארבאקס וצרור מפתחות , הגבר הבחין בנו. "בן?" הוא...
