Olivia (H.S) - הושלם-

פרק 25

'טיסה נעימה' ו- 'בדוק שארזת הכל?' נשלחו אליי בזמן האחרון, עכשיו אני קוראת ספר ומחכה שהמטוס ינחת אחרי טיסה של 10 שעות.

"נוסעים נכבדים, אנא ממכם לשבת ולחגור את חגורת הבטיחות. תודה צוות המטוס." נשמע קול נשי במבטא איטלקי ממערכת הכריזה של המטוס.

כשירדתי מהמטוס חיפשתי את הארי אבל מצאתי את בן דודי במקומו.

"ליבי! איך הייתה הטיסה?" הוא חיבק אותי , לקח את המזוודה מידי והעביר אותה אליו.

"היו לי טובות יותר, הזמן לא זז ואני כל כך עייפה..." נשענתי על גופו של בן.

"מסכנונה שלי, בואי נגיע אל המכונית." הוא הוביל אותי אחריו.

"מה השעה בכלל? ואיפה הארי? " שאלתי אותו.

"עכשיו 13:00 בצהריים, הארי רצה לבוא אבל הוא היה צריך ללכת לאולם שהוא מופיע בו מחר. אני מניח שכשאנחנו נגיע למלון הוא כבר יהיה שם." הוא ענה לי ונאנחתי מכאבים, הושיבו אותי במטוס במושב הכי צפוף, ליד השירותים וליד תינוק שלא הפסיק לבכות.

נכנסנו ללובי וכשראיתי את הארי יוצא מהמעלית מחפש אותנו העייפות נעלמה ממני ואנרגיה מילאה את גופי.

"הארי!!!" צעקתי בהתלהבות, נרגשת מהופעתו מולי. הוא נבהל ואחרי שנייה חיבק אותי.

"חשבתי שאת אחת מהמעריצות!" הוא אמר וקירב בנינו.

"סופסוף לראות אותך! איזו הקלה!" אמרתי לו ונעצתי את ידי בתוך גבו בזמן שאנחנו בפומבי, בלובי.

"אני התגעגתי אליך נורא ליביה! אבל קודם כל את תרצי חדר משלך או איתי או עם בן?" הוא שאל והסתכל עליי.

"איתך, רק איתך!" אמרתי בלחש ונישקתי אותו על שפתיו.

"יופי ! בואי נעלה." הוא סימן לבן לבוא אחרינו והוא חייך מהעובדה שאנחנו ניהיה באותו חדר ביחד,
לבד.

הארי פתח את דלת החדר והחזיק אותה עבורי, הוא נכנס אחריי ובידו המזוודה שלי.

זה לא חדר, זאת סוויטה!

"כל כך כואב לי." אמרתי בכאב בעודי מתיישבת על המיטה.

"כבר הגעת וכבר את עושה בעיות ליב?" הארי פנה אליי ונגע במותניי .

"אני רצינית הארי, הגב שלי כל כך כואב."

"את רוצה שאני אשיג לך כדור ותישני קצת ואז נצא להסתובב?" הוא שאל והבריש את ידו בשיערי.

"כן, אני אשמח."

"אז תסדרי את הבגדים שלך בארון , אני אברר עם מיטשל איפה יש פה בית מרקחת." הוא אמר ונישק ללחיי.

"תודה. אבל מי זה מיטשל?" שאלתי.

"אחד מהנגנים, ראית אותו כבר. יש לו לו שיער ארוך." יצא מהחדר.