Olivia (H.S) - הושלם-

פרק 89

נ.מ הארי

אני גאה בעצמי. הספקתי לארגן הכל תוך שבועיים, הגינה שלנו מקושטת בבלונים בצבע כחול ואפור. שולחן ארוך ערוך בכלי כסף. הזמנתי לכאן רק את המשפחה הקרובה. רצינו אירוע פרטי ואינטימי.

הסבים שלנו הגיעו , הבני דודים והדודים.
כולם!
כל אחד הביא מתנה קטנה שתוכל לעזור לנו. כשהשמש שקעה התחלנו לאכול את ארוחת הערב. זה היה החלום שלי לערוך כזאת מסיבה. ליב הייתה ממש מרוגשת מכל הרעיון וכשהיא ראתה שהכל מאורגן היא בכתה.

אמא שלי תישאר בלוס אנג'לס למשך חודשיים כדי לעזור לנו עם התינוק. מרי, אמא של ליב הבטיחה שתפנה זמן גם למענינו וג'ן אמרה שכשנצטרך בייביסיטר נקרא לה.

ליב ממש עייפה ובכל רגע צריכה צריכה ללדת. אני מבריז הרבה מחזרות של הלהקה בגלל הרגשות של ליב, אבל הם סולחים לי. אנחנו לא ממהרים להוציא אלבומים ולצאת לסיבובי הופעות. כל אחד מאיתנו עדיין עובד על פרוייקטים משלו.

"הארי ! " ליב צעקה לי מחדר השינה. רצתי במהירות אליה. כשהגעתי לחדר ראיתי את אימי אוחזת בידה של ליב. וליב מניחה את ידה על הבטן התחתונה.

"מה קרה? זה קורה ?" החזקתי במשקופי הדלת. קפאתי למראה.

"יש לה צירים ! תביא את התיק ותתניע את האוטו ! " לקחתי את התיק ששמנו אותו בארון ועליתי במהירות לחנייה. השארתי מפתחות לבית מתחת לעציץ שבכניסה כדי שאוכל לקרוא ללוקאס, אחיה של ליב כדי שיטפל במרקו.

בינתיים אמא שלי וליב חיכו לי מחוץ לג'יפ וליב צרחה. אני חייב לתפקד עכשיו בשבילה.

"תתקשרו לאמא שלי! " ליב ציוותה ואמא שלי מילאה את פקודותייה. נהגתי במהירות לבית החולים.

כשהגענו הלכנו ישירות לחדר ששכרתי לנו. לליב היו צירים קטנים במהלך השבוע אבל אתמול והיום הם התגברו. דוקטור ג'ונס הגיעה כדי לראות מה מצב התינוק, ליב כבר בשבוע 39.
אמא של ליב הגיעה אז הלכתי לקבלה של בית החולים כדי להוביל אותה לכאן.

"איך קוראים דוכן שייקים שחתולים פתחו? " שאלתי את ליב, כחלק מבדיחה. לקחתי את ידה בשלי והסתכלתי על שפתייה.

"איך? "

"מיצים. דוכן מיצים. " גיליתי לה את התשובה ושנינו נקרענו מצחוק בניגוד לאמא שלי ומרי שלא הבינו. ליב עצמה את עינייה ואני נשענתי על בטנה.

"הארי? " היא שאלה, עינייה נשארו עצומות.

"כן יקירה? " ליטפתי את הצד השני של הבטן והרגשתי את התינוק שלנו בועט. אני מניח שליב הרגישה את זה גם.

"אתה מאמין שאנחנו ניהיה הורים בעוד כמה שעות? " היא שאלה בחיוך עצום.

"כן. " חיזקתי את ידי בשלה.
"אני מאמין שכן. " נישקתי אותה והיא התכווצה במהירות בגלל הכאבים.