פרק 17

1.3K 55 15
                                    


ל: הגענו עכשיו. אנחנו בכניסה האחורית. אתה בא?

ה: אני בדרך אליכן אהובה שלי. יש צלמים בחוץ?

ל: לא. אבל כן יש קבוצת בנות שכבר בהיכון עם הטלפונים.

הארי פתח בפתאומיות את הדלת האחורית של האולם ואמר לי ולג'ן להיכנס, הוא נופף לקבוצת הבנות לשלום ואמר שהוא מצטער שהוא לא יכול להישאר להצטלם כי הוא עסוק בהכנות לקראת ההופעה. "אז איך היה הסרט?" הארי פנה לג'ן וחיבק אותי חיבוק צדדי.

"היה מאוד מעניין, אבל החברה שלך נרדמה." ג'ן ענתה וצילמה לאמא תמונת מצב.

"מעניין בגלל מי לא ישנתי בלילה שהייתי צריכה להירדם בקולנוע ..." אמרתי בציניות.

"בגללי? " הארי המשיך ועשה פרצוף מופתע וגרם לי ולג'ן לחייך.

הארי ניגש לבצע חזרות אחרונות ואני וג'ן דיברנו כמה דקות עם בן והתיישבנו באזור הוי אי פי. ההופעה התחילה וג'ן צילמה לסטורי חלק מהשירים, כדי להשוויץ כמובן. הארי לבש הפעם חליפה כתמתמה עם חולצה שחורה. "ועכשיו אני רוצה להקדיש למישהי מיוחדת בקהל שיר מיוחד " הארי הסתכל לכיווני והחל לשיר את 'יצור מתוק'. כשהוא סיים לשיר הוא הניח את הגיטרה והוריד את הז'קט בצד.

מישהי מהקהל צעקה "תוריד את החולצה.", הארי לקח את המיקרופון ואמר: "זה מופע משפחתי... " הוא הפסיק לרגע "או שלא?" הוא חייך בשובבות והקהל הריע לו והארי פתח כפתור אחד מחולצתו. ג'ן סיפרה לי שזה היה קטע שהארי היה עושה בהופעות של הלהקה, סתם לשעשוע. לאחר שעה המופע הסתיים והארי הודה לקהל וירד מהבמה. אני וג'ן הובלנו על ידי איש אבטחה לחדר אמנים בהוראתו של הארי.

"הנה לכן בנות." המאבטח אמר ופתח בפנינו את הדלת.

"תודה סיימון." הארי הודה למאבטח וקם מהכיסא שעליו הוא ישב כדי לחבק אותי ואת אחותי. הוא ניגש קודם לג'ן. "תודה שבאת ג'ן, איך את מרגישה?" הוא אמר בעדינות.

"הרבה יותר טוב, תודה הארי." היא אמרה ולא שיחררה מהחיבוק המשותף עד שהתחלתי לומר-

"הארי היית מעולה! מה אכלת שעשה לך כל כך הרבה אנרגיה?" וניגשתי אליו.

"טווינקס והמחשבה עליך חומד." הוא ענה לי כשהוא אוחז במותניי ונותן נשיקה מתחת לאוזני, אני מודה שנהנתי מזה אבל ג'ן הייתה איתנו באותו חדר וראתה את פעולותיו הממזמזות של הארי. לפתע נשמעה דפיקה על הדלת " אני עסוק!" הארי אמר בקול רם בעודו מחזיק במותניי ואני בצווארו.

"זה בן. אני מחפש את ליב וג'ן, ראית אותן?" קולו נשמע מחוץ לדלת . הארי ניתק את מגענו ופתח את הדלת.

"כנס, הן פה." הארי התעצבן עליו אבל ניסה להיות רגוע.

"תודה הארי. למה אתן לא עונות לאמא שלכן? אתן יודעות כמה היא דאגה?!" בן היה עם מבט זעוף והארי עוד יותר היה נסער.

Olivia (H.S) - הושלם-Where stories live. Discover now