Olivia (H.S) - הושלם-

פרק 7

הארי היה מוחמא מהתשובה שלי.

"טוב... יצא לך לשמוע שירים שלי ? " הוא הסמיק והמשיך עם השאלות.

"לא כל כך...אבל יש לי רעיון ! תעשה לי הופעה פרטית עכשיו אם אתה עד כדי כך ספונטני כמוני." אמרתי מאתגרת אותו, מי ישיר עכשיו באמצע בלילה?

"תני לי להוכיח לך." הוא כל כך הולך לשיר לי עכשיו...

הוא התחיל בשיר שנקרא 'תפגוש אותי במסדרון' . השיר הזה היה מקסים, הוא התחיל בשקט ותוך כדי שהזמן עבר קולו של הארי התחזק ונעצם בחלל הסטודיו. השיר השני היה 'שתי רוחות' גם כן מקסים, מקסים כמוהו. "כתבתי אותו על האקסית שלי." אמר בסוף השיר בזמן שאני נעצתי מבט על ידיו המטיילות על הגיטרה.

"תן לי לנחש, טיילור סוויפט..." גילגלתי עיניים כשהזכרתי את הזמרת האהובה על אחותי.

"איך ידעת ?" שאל אותי.

"ובכן , אחותי אוהבת אותה ויש לה פוסטרים שלה בכל החדר אז אפשר לומר שהעיניים הכחולות, השפתיים האדומות, פוגשות אותי בכל יום." עניתי לו תוך כדי שציטטתי מהשיר.

"אחותך נשמעת מאוד, משובחת בטעם מוזיקלי." אמר.

"והיא גם אוהבת את וואן דיירקשן , אהבה לפחות..."

"רואה? יש לילדה טעם משובח. " הארי אמר וניסה להחמיא לעצמו. "בכל מקרה שלא תדאג, אני בטוח שאנחנו נחזור מוקדם או מאוחר." אמר בתקווה .

השעה כבר שש בבוקר ובמשך כל הזמן הזה הארי שר לי ואפילו הקדיש לי שיר שנקרא 'יצור מתוק'.

"למה דווקא את השיר הזה הקדשת לי מכל השאר ?" שאלתי מעוניינת.

" מהרגע הראשון שראיתי אותך היית נראת מתוקה , אז זה די התחבר לשם השיר.ו.." ענה בחיוך בזמן שאנחנו יושבים על הספה.

"ולמה יצור?" המשכתי לשאול.

"מבחינה ביולוגית כולנו יצורים אז בעצם את יצור וגם אני יצור וגם חתול הוא יצור".

"תשובה נבונה הארי... תשובה נבונה..." אמרתי בזמן שפיהקתי כתוצאה מחוסר שעות השינה שלי.

"אני אסיע אותך הביתה , בואי." הוא קם מהספה לוקח את ידי.

"אני יכולה להגיע לבית שלי בעצמי אתה יודע, יש לי מכונית."

"לא לא, העיניים שלך נעצמות ואני לא מוכן שתיסעי באוטו לבד בידיעה שאת יכולה להירדם על ההגה. בואי." הוא אמר ופותח לי את הדלת הקדמית של הג'יפ שלו.

"תודה לך הארי."

"אין על מה ליב, אני אעשה הכל כדי שתייהי בטוחה." אמר בביטחון. הוא יעשה הכל כדי שאני איהיה בטוחה? הוא באמת אמר את זה עכשיו?

הגענו לבית והארי חנה ליד שביל הגישה. "תודה רבה הארי, איך אני אוכל לגמול לך?" אמרתי לו בהודיה.

"את לא צריכה, בעצם אולי כן. את תוכלי לגמול לי בכך שניפגש פעם נוספת." אמר ופתח את ידיו לחיבוק וחייך חיוך שובב שהזכיר לי את החיוך של ליאו אחי.

"בכל זמן שתרצה הארי, נתראה בקרוב." אמרתי מחבקת אותו .

"ג'ן בואי מהר לחדר שלי !!! " צעקתי לג'ן אחרי שקמתי אחרי שינה של ארבע שעות.

"מה עכשיו את רוצה ממני?" היא אמרה בקול מיואש.

"תראי עם מי נפגשתי." אמרתי והראתי לה את התמונה שלי ושל הארי שבן צילם אותנו.

"לא נכון , את צוחקת עליי! את מכירה אותו ? אמרת לו את השם שלי ?!" היא ממש התלהבה ובכתה ואחר כך תחקרה אותי וסיפרתי לה את כל סיפור המפגש בינינו. היא הייתה בשוק.

"את רוצה שניסע במונית וניקח את המכונית שלי ונלך לאכול צהריים ב'הארד רוק קפה' ?" שאלתי אותה.

"כן, כבר הרבה זמן שלא הלכנו למסעדה שתינו."  היא אמרה וירדנו במדרגות. היה לנו מנהג שבכל יום ראשון הראשון בחודש אנחנו יוצאת רק אנחנו לבילוי של אחיות.

"איפה אבא?" שאלתי בפיהוק.

"הוא אמר שיש מקרה חירום באולפן ושהוא חייב ללכת. " ג'ן ענתה לי.

"ואמא וליאו?" שאלה נוספת יצאה מפי.

"הלכו לגן השעשועים ולבקר את סבא." עוד תשובה יצאה מפיה של אחותי. סבא שלי נמצא בבית חולים מאז שהוא שבר את עצם הירך שלו, הוא נמצא שם כבר 7 חודשים.

"תודה לך." אמרתי לנהג מונית בזמן ששילמתי לו ויצאנו מהמונית. האוטו שלי נשאר מחוץ לסטודיו כשנפגשתי עם הארי אז קודם כל העדפתי לקחת אותו ואז ללכת לאכול.

"את כל כך אדיבה, אפילו יותר מידי שזה כבר קטע מפחיד." ציינה ג'ן בדרכנו למכונית שלי.

"להיות נחמדה לא יהרוג אותך את יודעת." אמרתי בזמן שהתיישבנו במכונית וחגרתי את החגורה. בזמן שג'ן הסתובבה לחגור את עצמה היא אמרה או יותר נכון צעקה.

"הארי המדהים סטיילס ! " היא עזבה את החגורה ויצאה בריצה מהאוטו.

"ג'ן!" קראתי לעברה, אך היא לא שמעה אותי כבר. היא רצה לעבר הארי המסכן שיוצא מהסטודיו עם עוד מישהו ומחבקת אותו ותוך כדי צורחת: "אומיייגד הארי אני לא מאמינה שזה באמת אתה!! אתה כל כך מוכשר ויפה ! אתה מלאך! "

"תרתי משמע" לחשתי לעצמי.