מופתע לא היה התיאור המתאים לתאר את הבעת הפנים של קוניקידה.
גם רגוע לא התאים להבעה הזאת.
ההבעה שלו הייתה יותר בסגנון של "הגלגלים במוח שלי הפסיקו לעבוד וטוב שכך כי אני לא רוצה לקלוט את המידע הזה."
"הם בני דודים. ההורים שלה נהרגו כשהיא הייתה בת שלוש בתאונת דרכים והיא היחידה ששרדה. רנפו-סאן לא נמצא בשום מקום אז היא נשלחה לבית היתומים והכל היה בסדר עד שהתכונה שלה התעוררה ואז התחילה ההתעללות. בשלב מסוים היא התחילה להאשים את עצמה על המוות של ההורים שלה, ועכשיו היא כאן, בתקווה לשיפור. ביקשו מאיתנו לא לספר על זה לשניהם בגלל יחסי משפחה בעייתיים אבל אני חושב שהם כבר הבינו את זה לבד."
המידע הזה הפתיע את קוניקידה, רנפו-סאן לא היה האחד לדבר על העבר שלו אבל הוא באמת לא ציפה לזה.
"אני אשאל את אטסוקו אם יש לה רעיון כלשהו. אם לא יהיה לה, הסוכנות היא לא מקום רע, פשוט נצטרך לעשות משהו בנוגע לדזאי." התגובה הזאת העלתה חיוך על הפנים של קוניקידה, הוא ציפה לאופטימיות מאטסושי אבל ההערה האחרונה בהחלט הצחיקה אותו, במיוחד כשהוא הסתכל על יוסאנו מנסה להרחיק את אאוי מדזאי וצ'ויה בכל מחיר, מנסה למנוע ממנה כמה צלקות נפשיות נוספות.
.
"אני יכולה לקחת אותה לנאטסומה-סנסי." זו הייתה תגובה לא צפויה מאטסוקו. היום הזה בהחלט היה מלא בהפתעות.
"הבעיה היא התכונה שלה והגיל. נאטסומה-סנסי עוזר לפתח ולשלוט בתכונות מסוכנות ואני הגעתי אליו מאוחר יותר אבל לא נראה לי שיהיה לו אכפת, זו לא אמורה להיות בעיה והוא ישמח לעזור לה לנצל את התכונה שלה לדרכים טובות. שני הצדדים מרוויחים." ההסבר נאמר בטון מאוד רגוע יחסית למשקל הנושא, נאטסומה היה האחד שלימד את הבוס של המאפייה ושל הסוכנות, הוא לא בדיוק היה האדם של "אה, אוקי, עוד תלמידה עם תכונה בעייתית." או שכן, הוא מעולם לא פגש אותו פנים אל פנים.
"את בטוחה?" אטסושי שאל אותה, עדיין לא מאמין כל כך למשמע אוזניו, "ברור" היא אמרה, פורעת את השיער שלו בעדינות, "ואם זה בשבילך ובשביל אאוי-צ'אן אז אין שאלה בכלל."
"תודה, תודה רבה אטסוקו-נה." אטסושי אמר וחיבק את אחותו לבנת השיער שמחצה אותו בחיבוק בחזרה.
"הכל בשבילך." אטסוקו לחשה בשקט קוברת את הראש שלה בשיער שלו. במקרים רבים המשפט הזה נאמר סתם או שהוא לא נאמר בכוונה מלאה, אבל לעומת המקרים האלו, אטסוקו התכוונה אליו במלוא מובנו. היא נטשה את אטסושי פעם אחת והיא לא מוכנה לעשות זאת שוב פעם.
.
אחרי כחצי שעה מהרגע שבו הם נכנסו לסוכנות אקטגווה ניגש לאטסושי, "למרות הברית ביננו, אני, ובכללי כולנו לא צריכים להיות כאן." אמר בשקט, מתעלם מהמבטים החשדניים שהופנו כלפיו מחברי הסוכנות.
YOU ARE READING
בונגו סטריי דוגס/ the other Nakajime
Science Fiction"אטסושי-קון!" נשמעה צעקה מפיו של דזאי "יש לך בקשת עבודה!" וכך הסיפור התחיל, ביום רגיל ביוקוהאמה, שאף אחד לא ציפה שיקרה בו שום דבר מיוחד חוץ מגשם קל, אך השמיים הבהירים המתכסים בעננים היו מלאים בהפתעות רבות יותר משאטסושי יכל לדמיין כאשר נערה בעלת שיער...
